הילדים, הילדים נוקשים כבר על הדלת! היא והמגב פותחים: "שלום ולהוריד נעליים, ללכת בצד, להיכנס לחדר, לשים ילקוטים במקום."

השיירה עוברת. היא עוברת אחריה עם הסמרטוט הלח. הם מתמקמים בחדר: "לא לבלגן." היא מזכירה, "כל מה שלוקחים מחזירים למקום, וארוחת צהרים עוד עשר דקות."

מישהו רוצה לשתות, מישהו אחר לשירותים. היא מתרגזת. שיחכו! לא, הם לא יכולים. הם עוברים ברטוב והיא אחריהם. את הארוחה אוכלים בסכין ומזלג וסינר. גם הגדולים. אחרת הם יתלכלכו, חלילה. כל כלי מודח תכף ומיד בגמר השימוש, ולמה, למה לקחת עוד כוס? לא ראית שהרגע סיימתי להדיח כלים?

גם על הדלת מול נקישות. היא פותחת. הילדים והחול נכנסים פנימה. נו, שיהיה, ככה זה ילדים. הם זורקים את הילקוטים לכל רוחות הבית, נכנסים לחדר הילדים ומדלגים בין המיטות והמצעים שפזורים על פני כל השטח. הילדה מרוקנת מגירה שלמה בשביל למצוא מכתביה אחת. היא תחזיר עוד חמש דקות, או בערב או מחר את התכולה חזרה. צריך להכין שעורי בית? מחפשים איזו פינה סתורה להתמקם בה, ואיפה בעצם העיפרון? ילדים, ארוחת צהרים. בבקשה, תאכלו איפה שתרצו, מה שתרצו. כל חדר כשיר למטרה. מקסימום התלכלך קצת. ממילא ילדים כל הזמן מלכלכים.

כולנו מבינים שלא מאחורי הדלת המטופחת ואף לא מאחורי הדלת המוזנחת מפכים חיים טובים. דיירי שני הבתים סובלים סבל רב. וכמו בכל תחום בחיים דרך האמצע היא המשובחת. בית נקי ומסודר בגבול הטעם הטוב והשפיות הוא מתנה חשובה לכל לילד. בשובם מהעולם הסוער והתובעני שבחוץ זקוקים ילדינו לאי של שלווה, לפינת התרגעות, למקום בו הקרקע יציבה ונקייה תחת רגליהם.

לפעמים נראה כי לא אכפת להם אם מלוכלך או נקי, מסודר או מפוזר. הם המבלגנים העיקריים, אז למה חשוב שיהיה להם מסודר? מדוע הדבר חשוב כל כך לילדינו?

 

למה חשוב לילד בית נקי ומסודר?

פלד: הרב וולבה ב"עלי שור" הרי קיום העולם תלוי בסדרים, ורק סדר קבוע בלתי מעורער בכוחו לגרש את חשכת הקללה ואם כך בחיי הכלל הדין בחיי הפרט. עלי שור, שער שני פרק ראשון.

יש חוסר סדר במציאות שאנו חיים אתו וזה מסתדר עי סדר והנהגת הסדר יוצרת היגיון שמחוללת בנו שינוי. חינוך הוא שינוי והשינוי הוא באמצעות סדר וארגון. כשכל הוויתנו כוללת סדר אנו יכולים ליצור בעצמנו סדר. כשאנו פועלים בסביבה של חוקים וכללים  וזה גורם לנו לצמיחה.

למה חשוב לילד? הסביבה המשפחתית משפיעה לגיבוש אישיותו ודרכה הוא לומד על החיים ולזהות את עצמו. תכונותיו מתעצבות. כשגדל במקום מסודר הוא בונה לו ארגון בתוך החיים שלו והסביבה נותנת לו יציבות. במיוחד ילדים סוערים זקוקים לזה. לאי של יציבות. הילד הסוער ימצא שלוה ומרגוע בבית כזה. ילד שקט ומופנם יוכל להתארגן בבית כזה ואין הכוונה לניקיון דווקא אלא לסדר. כשיש סדר בבית יהיה קל להתארגן ב. הסדר בבית הוא תעתיק של סדר בחוץ. גם החברה בחוץ יוצרת סדרים. אפילו במקומות של סדרים חברתיים. אגודות ואיגודים וגם שם יוצרים סדר. סדר משמעותו ארגון על פי אמת מידה: סדר בחיים, סדר יום. אדם יהודי חי בסדר. כי סדר הוא

הרב וולבה כותב שסדר החיים מתחיל בדרך ארץ, בניקיון גוף בחדר מגורים, בסדר זמני שינה, ארוחות ועבודה. אחר כך משכילים לקבוע סדר פנימי בכל כללי החיים,  הלימוד והעבודה מקבלים סדר נאות מה להקדים ומה לאחר, כמה ללמוד וכמה לחזור, כמה לאכול וכמה לנוח. גולת הכותרת בסדר הפנימי זה היא המחשבה המסודרת הדורשת עבודה ויגיעה מיוחדת. העלי שור מבדיל בין סדר פנימי וחיצוני..כשאנו רוצים סדר פנימי כל הסדר החיצוני צריך להיות מסודר. (הספור על הארוןנןת והבחור…)

זה יוצר סדר וארגון במחשבה ונותן כלים להתמודד עם סביבה חדשה. נותן כוחות ובמקום שלא נכיר נדע להכריע. יש לנו כוח כי יש לנו סדר פנימי.

הצורך בסדר

 

הצורך בסדר הוא אחד מן הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של כל אדם. סדר יום, סדר בעונות השנה, יום ולילה לא ישבותו, כל אלו נותנים תחושה של יציבות. הדברים צפויים וידועים מראש, אפשר להיות רגוע. תחושת הסדר ותחושת הביטחון הולכים יד ביד: דברים מסודרים נותנים לנו תחושה של שליטה. בלגן יוצר בלבול, מבוכה, הרגשה של חוסר אונים. כאשר אני מתעוררת בבוקר בשעה הקבועה, מוצאת את הספל ליד המיטה והחלוק תלוי על הקולב מאחורי הדלת – הכול בסדר. אני מבצעת בזריזות ובאוטומטיות את כל פעולות ההשכמה ומתחילה יום חדש בבהירות. כל אחת מאתנו עברה ימים אחרים – התעוררנו מאוחר מדי, הבגדים אינם במקום, אין לחם והחלב אזל, איננו יודעות להחליט על מה לוותר ומה לעשות לפני מה. לו היו הדברים שאנו זקוקות להם מונחים במקומם הקבוע היינו פועלות ללא מאמץ. חוסר סדר גורם לתקלות. אנחנו נתקעות בבעיות שעוצרות את רצף הפעילות והעבודה. חוסר סדר מחבל ביעילות שלנו.

כשאנו מתארות לעצמנו ארון מסודר, חדר מסודר, בית מסודר אנחנו חושבות על נינוחות. סדר מפשט את הדברים המורכבים ומספק צורך פסיכולוגי עמוק שקשה לוותר עליו. כשאנחנו נמצאים במקום מסודר אנחנו רגועים יותר.

לא כולנו חושבות על סדר במונחים של שלווה, רוגע וביטחון. יש מי שסדר וניקיון, שארגון ותכנון מאיימים עליה.

זה נכון שיש אנשים שמתקשים להשיג סדר וצריכים להשקיע מאמצים רבים יותר בשמירה עליו. יש מי שנהנים מחוקים, מכללים ומהוראות ברורות. עבורם המאמצים של שמירה על הסדר אינם מעיקים: הם מכניסים באופן אוטומטי את הסכו"ם של שבת לאריזה אחרי ניגוב והברקה בכל מוצאי שבת במשך 15 שנים; הם מצפים בניר פרגמט את הטוסטר בכל פעם שהם מכניסים לתוכו סנדוויץ'; הם מניחים במקומות קבועים את בקבוקי השמן והחומץ כך שאינם זקוקים כלל להביט בתווית בזמן הבישול – תמיד תמיד  השמן בשמאל ולימינו החומץ. לא כולנו כאלו. יש מאתנו מי שמגייסים משמעת עצמית כדי להמשיך להקפיד על הרגלים של סדר. יש מי שאינם מוצאים בתוכם את הכוחות הללו ונכנעים פעם אחר פעם לדחף להניח דברים "רק לרגע" באמצע החדר ולדחות "בשתי דקות" את היציאה מהבית. הם מאחרים שוב ושוב ומתמודדים עם תסכולים שנובעים מהנטייה שלהם לאלתר, לחיות מהרגע הזה לרגע הבא, לזרום עם המציאות ולהיענות לצרכים דחופים שמתעוררים באופן בלתי פוסק.

גם אנשים כאלו זקוקים לסדר. גם אנשים שמתקשים "לעשות סדר בחיים" – היו שמחים היו אילו מישהו היה יוצר אותו עבורם ונוצר אותו בשבילם. הצורך בסדר קיים בלב כולנו. יש מאתנו שהשלימו עם ההשלכות של חוסר סדר מכיוון שהתייאשו מלמצוא את הדרך להגיע לחיים מסודרים באופן שפוי. להם בדיוק מיועד הספר הזה.

סדרי עדיפויות הן סוג של סדר שקושר את המושג סדר למטרות בחיים למהות ולמשמעות הזמן עבורנו. כאן הסדר אינו בהנחת הדברים על המדף או בתוך הארון. מדובר בסדר רוחני, רעיוני וקוגניטיבי. סדרי עדיפויות יוצרים בהירות בחיים שלנו ומסייעים לנו להתמקד בעיקר, בחשוב וברוחני. כאשר אנו עוסקים בסדרי עדיפויות, הצורך בסדר ברור גם לבלגניסטים – שמצהירים שסדר פשוט לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם וזו הסיבה לכך שהם עדיין מבולגנים. מי שלא סידר את הקדימויות של השבוע יצפה לבלגן: נושאים דחופים מתעוררים ומסבים את תשומת לבנו לזוטות. הדברים החשובים, אותם אלו שיסייעו לנו להמשיך לתפקד כראוי גם בעתיד, אותם אלו שיצמיחו אותנו ויתרמו לרווחה ולשמחה במשפחה – נדחים מפני הקטנות. בלגן בחיים מדכא אותנו כי אנחנו מבצעים דברים שוליים שאינם מספקים אותנו ואינם גורמים לנו להרגיש התקדמות, צמיחה ואושר. סדר בחיים גורם לנו שמחה גם כשיש בלגן מסביב: ברור לנו שהחלטנו נכונה ושהחפצים שפזורים על הרצפה יגיעו למקומם בעתם ובזמנם, לא על חשבון הערכים שלנו ושלוות הנפש של הילדים.

משפחות שיש ילדים עם צרכים מיוחדים מכל בחינה.הפרעות שפה כי הם צריכים שגרה שנותנת בטחון כי קשה להם לקלוט בעולם ושם קשה יותר לשמור על שגרה וזה מ שהם צריכים. שיפי לב. היתה בסדנאות.

מורה לחנוך מיוחד.

סדר עושה חיסכון בכסף, דברים לא נהרסים נאבדים משתמשים כמו שיש. כלכלי. רוגע ושלווה להסביר את זה למה זה רגוע. יש אנשים שסדר מלחיץ, היא צריכה לסדר זה מלחיץ אותה. דרישה לסדר מעלה פיזים אז איך זה גורם לסדר? תלתת דוגמאות מה קורה בלחץ של סמן לחפש מפתח כשאת רגועה את מוצאת, לחץ מלשון צר, לא רואה פיזית. דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם. דירה נאה לא לקחת משכנתא גדולה כי זה יצר דעתו של אדם. הכוונה היא שיש לו הפרסבקטיבה רחבה ואני רואה יותר. מחפשים נעליים בבוקר. באותו רגע שאני לחוצה ואין לי מילים אחרות בראש רק :נו כבר, תביא! אין מילים אחרות. אם יש סדר אפשר לומר לו בשביל ללבוש נעליים בכל מיני מילים כמו חמודי, תנעל נעליים.

יש לי טוח רחב של תגובות. אין לנו מטרה להיות רגועים. מרחיבה דעתו הכוונה יש לי טווח תדגובה וזה משמעותי מאד בחינוך הילדים.לא ליפול למלכודת שטחיות. להדגיש השלכות חיוביות של הרוגע.

יש אנשים שמפרשים ניקיון בצורה לא נכונה: תבוראה. מה שקשור לבריאות. הוא הכרחי: להתרחץ, לנקות שורתים, לנגב שלחן ושיש. אם לא תעקרי ותעשי זה לא פדנטיות זה ענין של בריאות. יש נשים שמה שלא רואים לו כואב, אהן לא רואות הרי חידקים. הכוונה לדברים בסיסיים. חייבים לנקות ואין פשרות ו

ניקוי ידיות ברזים, בקבוק חלב נשאר מתחת למיטה חייבים עם מים רותחים.אישה נריה מקרצפת חלונות אבל שם אין חידקים.

 הכול בסדר

"מה צריך שיהיה בבית?" שואלת יעל זלץ, מקימת סדנאות הבית העסק הנבחר, ומשיבה: "לא הרבה: אוכל. בגדים. מיטה, שולחן, כיסא לשבת. בעצם –  שני כיסאות ועוד שניים לאורחים. ספה לנוח, כורסה קטנה בצד. גם מיטה לאורחים. מיטות לכולם וכלי מיטה ומגבות, שמיכות לקיץ ולחורף, כריות לאורחים ולליל הסדר. עוד סט אחד של מצעים רזרבה. ציוד לתינוקות – עריסה, עגלה, לול, אמבטיה לתינוק, שידה עם חמש מגירות, "אוניברסיטה" להתפתחות, שטיחון פעלולון, טיולון, הליכון, מנשא, בקבוקים, מוצצים, טיפות A+D. ארגזי משחקים לשעות הפנאי, מכתבה שבה קלסרים עם ניירת מתויקת, פינה לתרופות, מדף לכסף קטן ולפנקס צ'קים, צלוחית למפתחות, אצטבה לכובעים וסל למטריות. מחסן לכלי פסח ולרדיאטור. שולחן מחשב. טייפ – לילדים כדי שייתנו לי לנוח בצהריים ושיישארו במיטות בערב.

מזוודה, תיקי נסיעות, תרמילים לטיולים וצידנית. גריל ופחמים. נעלי הליכה. נעליים לכולם: נעלי בית, נעלי שבת, נעלי חורף, נעלי בד, נעלי קיץ, נעלים שהיו טובות בשנה שעברה ויהיו מצוינות בעוד שנתיים. אם כן, צריך ארון לנעליים. גם הבגדים דורשים מיכון ומכשור ואחסון: סל כביסה, מכונת כביסה, מייבש כביסה, ארונות, ווים בחדרים ובאמבטיה, מיטה להניח עליה בגדים לקיפול, מגהץ וקרש גיהוץ וספריי עמילן ומדף לאבקת כביסה ומרכך במרפסת. שואב אבק לטיפול בספה ובכורסה ובשטיח.

ויש הדברים שנגמרים כל הזמן: לחם, חלב, בטריות, מכשירי כתיבה, טישו. צריך דברים וצריך מקום לדברים וצריך לטפל בדברים.

הספר הזה עוסק בדברים שיש לנו, בדברים שאין לנו, בדברים שאנחנו צריכים, בדברים שאיננו צריכים, עם הניירת שלנו אני עוד מסתדרת. זה סביר – חשבונות, דיווחים, בריאות. אבל הילדים! הם מביאים ניירת הביתה ומתרגזים כשאני משליכה לפח את הציורים, דפי הקשר, המזכרות וההמנונים שממלאים את המגירות ואת המדפים עד אפס מקום. הבנים, גם הם מביאים לי ניירות: בתקופות של בחירות וסערות פוליטיות אחרות הם אוספים את כל המודעות והפשקווילים למזכרת, הם מורידים מודעות אבל וכרזות צבעוניות ויש מהם שאוספים הזמנות לאירועים ופנקסי קבלות ריקים. מה עושים עם כל זה?

 

ילדים הופכים לבלגן כל מה שמגיע לידיים שלהם. זה מרגיז כשזה קורה למשחק מונופול חדש שקנינו להם ולספרים שלקחנו בהשאלה מהספרייה. בכל זאת, נוכל לנצל את התכונה הילדותית הזו: כשיש לנו דברים לא שימושיים, אנחנו לא משתמשים בהם. מפני שהם לא בשימוש, הם נשמרים. החפצים הטובים בבית נהרסים והדברים שרק תופסים מקום ועושים לנו עבודה – נשמרים לנצח, נקיים ובוהקים. לא מקומם? אז ככה: תנו את הדברים שאינם שימושיים לילדים שלכם. הם ישתמשו בהם בהנאה, במשך הזמן הם יקלקלו אותם ולאחר מכן ישליכו אותם כשפג תוקפם. בגד מוכתם, מצעים מקושקשים, כלים שבורים את זורקת בלב קל.

הילדים שלכם גדלים אצלכם בבית וירשו את תכונותיהם מן ההורים, כך שאינך צריכה להיות מופתעת כשאת מגלה אספן אם את עצמך כזו. טבעי שבלגניסטית תגדל ילדים בלגניסטיים. אימהות רבות כועסות בדיוק מסיבה זו: הן מגנות את עצמן על הבלגן, מאשימות את עצמן ושונאות את האופן שבו הן מנהלות את הבית עד כדי כך שהן חוות סערת רגשות עצומה כשהן מגלות שהבת שלהן, הבן שלהן, ואפילו זו בת השנתיים, מראים ניצנים של התנהגות דומה. הן מתפוצצות! אבל הילדה אינה אשמה.

 

לפעמים מתעוררות מחשבות מפחידות על עתידו של הילד עם הנטיות לאספנות, לרשלנות בשמירה על חפצים ולפיזור נפש הגובל בשלומיאליות. ה'רחפנות' שלו מחבלת בתכניות שלנו והורסת את העבודה הקשה שאנחנו משקיעות בניהול הבית. לפעמים הוא 'עושה בושות' כשאנשים נכנסים לחדרו. יש גם  הפסדים כספיים בגלל קלקולים ונזקים לרכוש המשפחה. בלגן של ילדים עשוי לגרום לרגשות של אזלת יד, חוסר אונים ואבדן שליטה: כמה כבר אפשר להתחנן, לבקש, לצוות, להתווכח ולשוחח על חפצים שצריכים להיות במקום ועל אחרים שצריכים להגיע לפח?!

 

הבלגן של הילדים אינו מבוטל כלל וכלל. הם יצרנים של גרוטאות, חפצים שבורים ואוספים מוזנחים שאין להיפרד מהם. הם מבקשים לתקן טייפים שבורים ולפרק מנורות, הם עורכים ניסויים עם נרות ועפיפונים – ואת נקרעת בין הידיעה שכדאי לעודד את הסקרנות והחקרנות שלהם לבין הצורך שלך בסדר, ניקיון ואסתטיקה.

אימהות רבות מתחילות את הדיון באי הסדר של הילדים מתוך נקודת הנחה שאין עליה עוררין, מעין אקסיומה שאינה צריכה הוכחה או מיתוס עתיק: ילדים צריכים לסדר בעצמם את החפצים שלהם. האם אמנם כן? היה נחמד לו הילדים היו עושים זאת, ויש ילדים שאכן מסדרים בעצמם, אבל אם זה לא הולך – את מבקשת, מתחננת, מבטיחה פרסים ומנדנדת והם עדיין לא מסדרים – האם לא כדאי לנסות דרכים אחרות להגיע לסדר בחדר?

את פוחדת שאם תסדרי את החדר הם יתרגלו שהם לא צריכים להתאמץ לסדר? בסדר, אז תעבדי יחד אתם. ילדים תמיד שמים לב למאמץ שלהם ולא לזה שלך, אז אם תסדרי יחד אתם, החדר יהיה מסודר בתוך פרק זמן סביר והילדים – שמתעלמים מהעבודה שלך, כרגיל אצל ילדים – לא יתחנכו לעצלות חס ושלום. איך מסדרים יחד אתם? כמשמעו. הם מרימים ואת מרימה, הם מתכופפים ואת לוקחת מידם ושמה על המדף. את נותנת הוראות קטנות ומעודדת וממשיכה לקפל את הבגדים ולתלות אותם ותוך כדי כך שולחת אותם לשים את אלו המלוכלכים בכביסה. הילדים מסדרים, את מסדרת, החדר מסודר. הכול בסדר.

שאלי את עצמך: מה אני רוצה להשיג? אם את רוצה להשיג ילד מסודר, התייעצי עם מנחת הורים, עם מרפאה בעיסוק או עם מומחה אחר להתפתחות הילד ובררי אם לילדך יש קושי פיזי, רגשי או אחר שגורם לו להיות מבולגן. אם את רוצה להשיג חדר מסודר – התמקדי במטרה הזו. הדרכים כולן מובילות למטרה ואין העדפה לדרך אחת, ובלבד שהיא מקובלת עליך ועל הילדים ונעשית בנעימות. הגדירו מה הוא חדר מסודר והדגישי את המועדים שבהם תוודאי שהוא אכן מסודר. כשיש בחדר די מקום ואין עומס חפצים – הילדים יסדרו.

 

חפצים מיותרים בחדר ילדים

 

אמנם את החפצים של הילדים תוכלי לסדר אך בדרך כלל לא תוכלי להוציאם מן הבית ללא הסכמתם.

 

במקום של כל אחד מן הסוגים של ה"דברים" שמקיפים אותנו ובטיפול ההולם בו.

: גברת מוזנחת.מטופחת. עמלה, עצלה. עמלה וקמלה.

. איך משיגים סדר וניקיון?

6. איך שומרים על שניהם?
7. איך אפשר לשתף את הילדים בנקיון הבית וסידורו?

משפחות בורוכות ולילד אין ארון וחדר תמיד אני ציעה אפילו לקחת קופסת נעלים קטנה, לעטוף יפה. מקום מיוחד לילד. גם בארון גדול, חצי מדף ושמו של הילד רשום על המדף הזה וזה המקום שלו! גם אם הארון צפוף. כוס עם שם אפילו שהמטבח מלא בכלים יש את הכוס של מוישי. בנות בגיל ההתבגרות קשה להן לסדר את החדר. לשת עם הילדה אני לא אסדר לך בואי נסדר ביחד, אני בעצמי ואת בעצך לא זורקים ילד לבד לסדר. להושיט יד.

סדר חשב מאד מאיפה לוקחיםפ חולצה ואיפה שמים כשמלוכלכת שהילד ילמד לשים לבד את בגדין המלוכלים בכביסה. הסדר חשוב. העין מתרגלת למקום ואם גם יש ניקיון הרחבנו. עדיף שהכוס תהיה נקיה אבל קודם כל על המדף. להאציל אחריות. לא להפיל. תורניות כלים. תורניות שיקבעו בדירקטיון משפחתי. למנהל מפעל יש יועצים חיצוניין ולמנהל בית אנחנו בעצמנו. נשב ונעשה חלוקת תפקידים.

אין לך דבר שאין לו מקום

השלב הראשון ביצירת סדר ובשמירה עליו הוא למצוא מקום הולם לכל אחד מן החפצים שיש בבית.

הקשיים:

1. אנחנו רוכשים כל הזמן חפצים חדשים, הדירה במקומה עומדת והחפצים מתרבים. כל מסע קניות מצייד אותנו בשלל מוצרים מתכלים שצריכים לאחסן עד לשימוש ומוצרים לשימוש ארוך יותר שיישארו אתנו. אנחנו מגדילים מלאים וצוברים – והמזווה אינו מתרחב בהתאמה למארזי החיסכון שבמרכול. כך נוצרת בעיית מקום שבשגרה: תמיד יש דברים שאין להם מקום ומקומות צפופים שאין אליהם גישה.
2. אנחמנו לוקחים את החפץ שברצוננו להשתמש בו ממקומו ומשתמשים בו במקום אחר. כשסיימנו, חפצים מעטים בלבד זוכים לחזור אל צור מחצבתם – רובם מקבלים מקום זמני או מקום שנראה כרגע מתאים יותר מן המקום המקורי. כך נוצרת בעיית מקום שמקורה בניידות. "ואיפה היום המקום של המספריים?" שואלים בני הבית.
3. רבים מאתנו גרים בדירות צפופות. גם אלו שעל פי תשלומי הארנונה חיים ברחבות, מצטופפים בדירתם עם מיטות, מדפים ושולחנות, תמונות וארונות, כיסאות וכורסאות, מזכרות וספרים שעמם הם חולקים את הדירה. הצפיפות מקשה על מציאת מקום הולם לחפצים כי כל המקומות תפוסים.
4. מקומות אחסון שאינם מתאימים נפוצים ביותר. ארונות עמוקים, מדפים חשופים, מגירות קטנות או גדולות מדי, תאים מרווחים – מאפיינים את מקומות האחסון הבלתי הולמים. במקומות אלו הדברים נעלמים, אובדים, צוברים אבק, בלתי נראים ללא הזזת חפצים אחרים או נתקעים בצורה שקשה לחלץ אותם. מקומות בלתי יעילים הם גם פינות שבהישג ידם של ילדים הנוטלים את הדברים ש"רק הרגע ראיתי שזה היה פה" וש"אני עצמי הנחתי את זה כאן". כאשר מקומות האחסון שבבית אינם אפקטיביים קשה לנו למצוא מקום טוב למוצר נאה ושימושי שקנינו.
5. לפעמים יש מגוון הצעות למקומות אפשריים אך איננו יכולים להחליט היכן לשים את החפץ: על המדף? במגירה? אולי עדיף להניח אותו במקום גבוה כדי שיישמר? או שמא כדאי שיהיה נגיש ונוכל ליהנות ממנו יותר? האם המספריים לגזיזת הציפורניים צריכות להיות בקופסת התפירה או באמבטיה, שם משתמשים בהם? המגבות – לשכנן בארון בחדר השינה שם יש מקום פנוי או במטבח שאליו נכנסים גם אורחים? מצעים – מתחת למיטה או בארון? מפות ומפיות – בארוניות של הספרייה או בחדר אורחים? חומרי ניקוי – לשמור בהישג יד על השיש הבשרי הגדול, בפינה, או במדף במרפסת השירות? הלבטים גורמים לנו לנהוג פעם כך ופעם כך, ולחפש את הדברים בין כך ובין כך.

 

קשיים אלו במציאת מקום מתאים למוצרים חדשים גורמים לכך שמוצרים חדשים שמגיעים בשמחה לביתנו בתקווה לחדש את פניו ולהנעים את שהותנו בו, למעשה מייצרים בו בלגן.

 

איך להתמודד?

 

כדי לשים דברים ב"מקום טוב" יש להגדיר מהו "מקום טוב": כאשר הקריטריונים ברורים, ההחלטה קלה. האם המקום שבחרת למוצר החדש שקניתם הוא:

• קרוב למקום השימוש – מגבות ולבנים של בני המשפחה מתאים לאחסן בארון אמבטיה. קל יותר כשמכונת הכביסה וארון הכביסה נמצאים יחדיו קרוב לחבלי התלייה במרפסת השירות של האמבטיה. מתאים לשים את הציוד לעריכת שולחן השבת בארונית בספרייה – מפיות, ניילון חד פעמי, קרש החיתוך של החלות, גביע ומלחייה. פשוט לנקות כשחומרי הניקוי נמצאים במקום שבו צריכים אותם וגם באגף חדרי השינה יש ספריי רסס-נגב ומטלית.
• נגיש – אנחנו רוצים לנצל את המקום ואגב כך אנחנו יוצרים מקומות בלתי נגישים אם כי מנוצלים להפליא. ערמות מאחורי ערמות אחרות, דחיסות של ביגוד או מוצרי מזון מנצלים את המקום שעל המדף אך מקשים עלינו למצוא את החפץ שאנו זקוקים לו כרגע. כאשר מדברים על סדר, הדבר החשוב הוא נגישות: להניח את הדברים כך שלא תהיה מפולת כשפותחים את הארון ובאופן שיקל עלינו למצוא את האפודה או את שימורי האננס. יש לנצל את המקומות הבלתי נגישים לדברים שמוציאים אותם מן הארון לעתים רחוקות.
• הגנה על החפץ / המוצר – ארונות פתוחים מתאימים לדברים שאינם ניזוקים מאבק או לדברים שאינם שוהים זמן רב בבית מאז שקונים אותם ועד שהם מתכלים.
• בטיחותי – חומרי ניקוי, למשל, מסוכנים לילדים ולכן יש להניחם במקום בלתי נגיש ורחוק ממקום השימוש גם אם הדבר כרוך בטרחה. השיקול הבטיחותי גובר על כל השיקולים האחרים.

להתמיד ב"להחזיר דברים למקום". קל לדבר! ובכן, הכלל הוא שלכל חפץ בבית צריך להיות מקום (מקום טוב) ושהוא צריך לבקר במקום הזה מדי יממה. שימו לב שאיננו אומרים שכל הדברים צריכים להיות כל הזמן במקום. הכלל הזה מלמד על הפרטים הרבים – אנחנו – שאיננו מחזירים את הפריטים למקומם וסובלים מבלגן ומחיפושים תדירים. מכיוון שהדבר שכיח ומצוי אין צורך לצאת מן הכלים. חזרי שוב ושוב, בנחת ובקצרה, על התזכורת המקובלת במשפחתכם להחזרת פריט למקומו הראוי לו: "המספריים, תודה", או אולי "שים במקום", או במילה אחת מודגשת: "הילקוט!". חשוב לא להגיע לסערת רגשות בגלל אירוע שגרתי וצפוי כמו השארת פריט "באמצע הבית". זה חלק מן החיים – תני תזכורת או שימי במקום  בלי לבזבז אנרגיה. את חוששת שמא האדישות שאנו מציעים לך תשאיר את המצב כמו שהוא? ייתכן, אך לא ראינו שצעקות, גערות או כעסים הועילו להרגלת בני הבית להחזיר למקום דברים שלהם, שהם השתמשו בהם ושהם צריכים אותם. חבל על האנרגיה שלך – השקיעי אותה במציאת דרכים יצירתיות לרכישת הרגלים ולעיצוב התנהגות.

 

תנאים נוחים

יש נתונים שמטפחים הרגלי דחיינות. למשל, אם אין מקום מתאים לתיק, סביר שאניח אותו במקום פנוי כלשהו. אם מדף הסירים דחוס ומבולגן, אני משאירה סירים על השיש או על הכיריים. בבית שבו שפע של מגירות קטנות, מדפים ומתלים, ווים וקופסאות וסלסילות לאחסון – בני הבית מתפתים וממלאים אותן. אתם נכנסים הביתה, התיק על הכתף, ביד אחת ארנק ופלפון, ביד השנייה שקית קניות ואתם צריכים להתפטר מכל הכבודה. למה לא להניח את זה כאן? הבית שלכם מעודד התנהגות דחיינית בקשר לסדר.  

המלחמה בדחיינות מבוססת על ארגון חיים פשוטים:

נקטי פעולה:

הגבילי את שטח האחסון של הבלגן: מגירה, שתי מגירות, תא ומגירה וכדומה.

תחמי זמן לבלגן: "מותר להשאיר את החומרים על הרצפה עד מחרתיים, אבל ביום חמישי אני זורקת כל מה שיישאר כי אני שוטפת לשבת". אמנם היית מעדיפה שהם יסדרו, ינקו ויזרקו – אבל קבלי את המעט הזה, הוא טוב מלא כלום. העיקר שיהיה סדר ושלא יבואו אלייך בטענות, לא?

עודדי אחסון מחוץ לבית: בחצר, במחסן של חבר, במרתף, שיקבל רשות מוועד הבית לשים ארון במקלט – העיקר מחוץ לבית.

תמונות: צלמי את הילד עם הממצא הנדיר, את הבת עם הציורים והעבודות שיצרה בחוג למלאכה, את העבודות עצמן על הקיר ועל הרצפה ובכל תאורה שעולה על הדעת. שמרי את הקבצים במחשב. זה תופס הרבה פחות מקום ולא עושה בלגן. באותה דרך ניתן לסרוק טפסים, מבחנים מעולים, תעודות הצטיינות ופתקי הערכה ולאחסן במחשב.

הרגל "הדלת המסתובבת": השיטה היא זה יוצא וזה בא. על כל חפץ שנכנס יש להוציא חפץ. כך שומרים על הכמות ועל הרלוונטיות של החפצים – הדיסקים, הספרים, הבובות, המפיונים, חוברות הצביעה והאוספים שמאיימים למלא את הבית.

מלחמת התשה: ביום חופש את והילד מוציאים את ה-כ-ו-ל החוצה. צריך למיין הכול עד הערב ולסדר יפה יפה במדפים או במגירה. אם הבן שלך אספן ראוי לשמו, הרצפה מכוסה באופן שקשה לדעת מה יש ומה חשוב. הילד מתחיל למיין ולאחר מעט זמן הוא מותש ומתחיל לזרוק רק כדי לא לנקות ולסדר ולקפל ולתחזק את כל הפריטים הישנים והשבורים הללו.

רענון: הבטחה לקניית מכתבה חדשה היא מניע טוב להחליט שמכניסים לתוכה רק דברים "שווים". הזבל – לפח. כך גם העברת דירה, מעבר חדר ומעבר הבן לישיבה או הבת לסמינר.

אש נמוכה: לאחר מיון דקדקני שבו אותרו כמה דברים שאת היית זורקת הרגע אבל הילד אינו מסוגל להעיף, אתם (את עם הילד) לוקחים את החפצים שכבר אין להם מקום ושמים במקום מטריד. כלומר – "תוקעים אותם" ב"אמצע הבית". אפשר להניח אותם בערמה על הרצפה במרכז החדר, במרפסת, על הסורגים, בחצר, מתחת למיטה או על המכתבה. הם כל הזמן זזים מכאן לשם עד שהם נשברים, חלקים שלהם אובדים, הם נרטבים או מתמלאים אבק והם נתפסים כמטרד מעצבן. לאחר זמן מה הם כבר "לא שווים" גם בעיני הילדים והם עצמם מוכנים לזרוק אותם להיפרד מהם.

טפט יצירות: עוטפים את המטר התחתון של הקיר בחדרי הילדים ובמסדרון (אפשר גם במטבח או ליד שולחן האוכל שבמטבח) בשטיח בד מן הסוג המשמש לתליית יצירות בגנים ובבתי הספר. את והילדים תולים שם את הכול: ציורים, עבודות, מזכרות, תמונות וכו'. בגלל מקומו הנמוך של השטיח הדברים מתקלקלים ובסופו של דבר מושלכים בלי שיהיה צורך להתווכח על כך. כמו כן, הם אינם תופסים מקום בארונות ובמדפים.

סביבה תומכת: כשקל לסדר – ילדים רבים יסדרו. הכיני קופסאות נוחות, מדפים רחבים ומגירות מתאימות והקדישי זמן לסדר יחד אתם. כך הילדים שלך ישתפו פעולה ביצירת סדר ובשמירה עליו.

 

מחשבה נוספת: האם הילד/ה שלך רכושני כל כך בגלל צרכים רגשיים אחרים שלא מסופקים? אם אין שיטה שעוזרת לילד שלך להיפטר מחפצים והוא ממשיך לאגור ולאסוף חפצים גם כשהם חסרי ערך ואף שאין להם מקום בחדרו ובבית, התייעצי עם מומחים בתחום החינוך.

1. כיצד נראה בכיתה את ההשלכות של ילד שבא מבית שאינו נקי ומסודר?

יש ילדים כפיתיים לסדר וניקיון שמסדרים שוב ושוב ולשים לב שלא התפתח להגזמות. האם חולת ניקיון או בכלל לא מנקה והקצוות הללו גורמים לילדים כפיתיים. בתים כאלו צריכים עזרה. יש ילדות שמתקלחות הרבה.

הרבה יותר בקלות ידרכו לאישה ששוטפת שלוש פעמים ביום…

8. בית שאינו נקי/ מסודר עלול לפגום בשלום בית. להרחיב.

 

בחיי נישואין ישנה מערכת ציפיות של הבית שגדלנו איתו והציפםיות האישיו שלי. היא מצפה שיעזור לה כמו שאבא שלה. ברוב המקרים קורה להפך. הקבה דואג שנקבל בן זוג עם הפוך כדי שנעשה עבודת מידות ונגדל.  לתמוך טכנית בסדר: מספיק ארונות, שואב אבק ולשוחח על הציפיו ולהתחשב אם הוא רגיל למשהו להגיע להסדר. איפה לשים יותר לב לסדר: בכסיות, במטבח, בסלון.

לבנות בית בלי לשחזר את המקום הקודם ממנו באנו להתבוסס.

ללמד אותו כמו את הילד להתחיל מחדש. זוגות צעירים אני ממליצה לעשות סדרי בית לפני שיש משקיעים חדשים, הילדים. הוא אלא לשוחח ולא לחכות להתפרצות. ישיבה שבועית היא חלק מסדר. זה מאד חשוב.

 

הרגלים טובים

יש ילדים מסודרים ויש ילדים שלא. יש ילדים שקשה להם עם סדר. יש רחפנים, יש שמתקשים בארגון ויש שאינם מגלים אחריות לחפצים שלהם ולסדר שלהם. הכרחי שנבין את נקודת המבט של הילדים על הסדר לפני שנעמיס עליהם דרישות שהם לא יוכלו לעמוד בהן. ככלל, אם אנחנו נאלצים לנדנד כדי שתתבצענה דרישות הגיוניות ומקובלות לגיל הילד ולתנאי החיים שלכם – יש לבדוק את המצב עם גורם מקצועי ולחקור את הסיבות לכך (הגדרת דרישות סדר מתאימות לגיל – בטבלה בסוף הפרק).

 

הרגלים פשוטים שמתחילים אתם את החיים יכולים לעזור:

 

• בכל יום שישי תולים את הציורים ומשליכים את אלו של השבוע הקודם.
• בכל מוצאי שבת מרוקנים את הילקוט וממיינים את הבלגן שהצטבר בו.
• בכל ראש חודש, כשמסיימים מוקדם, מסדרים מגירות.
• בערב פסח – כל אחד מסדר את תא הבגדים של האחר. קל יותר להתמודד באובייקטיביות עם חוסר סדר של הזולת… התא שלי דווקא מסודר, לא?
• מניחים בארון סלסילות לגרביים וכד' והילדים מכניסים את הבגדים לארון.
• בגד שמורידים ואינו מגיע לכיבוס – תולים על וו נמוך בצדי הארון.
• אוספים – מכינים מהם תצוגה בתמונה אומנותית (צדפים, בולים, שטרות כסף, גלויות) או מציגים אותם במדף מתאים (מחקים, בקבוקים דקורטיביים, קיטים חשמליים). לא מחביאים שמונצעס במטמונים.
• נגדיר מקומות אחסון – מגירות, מדפים, כוורות – בלבד. מתחת המיטה, מעל הארון, מאחורי הדלת – כל אלו אינם שטחי אחסון לגיטימיים. העובדה שהם מוצנעים אינה מכשירה אותם להיות מקומות מסתור  לשמטעס. זו תפיסה פשוטה שקל להנחיל אם היא חלק מתפיסת העולם שלנו.
• נחתור להוביל את הילדים לשותפות עם חברים בעלי חצרות וכאלו שגרים ליד שטחים פתוחים. ילדים מוצאים לעצמם "סליקים" גם בעיר צפופה – נעודד אותם לאחסן שם אוספים של מסמרים חלודים וקרשים המיועדים לל"ג בעומר (שם, ולא מתחת למיטה).
• חוק: אין לוקחים קופסאות נעלים בקניית נעלים חדשות.
• הרגל ללא הסברים: הנעליים הישנות מושלכות לפח בחנות שבה קנינו זה עתה נעליים חדשות.
• השליכי בעצמך לפח סוגים אטרקטיביים של זבל – גרביים קרועים עשויים להגיע למגירה של חובבת האמנות במקום לפח.

 

 

ליצור הרגלים

מה שטוב בעניין הוא שניתן לשנות, לשפר ולהתקדם. ביכולתנו ליצור הרגלים חדשים, הרגלים שיקדמו אותנו לקראת המטרות החשובות שלנו, הרגלים בריאים ויעילים, הרגלים יצרניים ויצירתיים. איך יוצרים הרגלים? באותה דרך שבה נוצרו ההרגלים הישנים: התמדה.

את בוחרת הרגל אחד ומגדירה אותו בבהירות:

הרגל שמעכב אותי	תוצאות	הרגל מוצלח חדש	תועלות
להשאיר ארונות פתוחים	מראה לא נעים של החדרים הילדים הקטנים מוציאים מן הארונות דברים ויוצרים אי סדר חפצים אובדים ומתקלקלים בגדים נקיים מתלכלכים ויש לכבסם שוב	לסגור את דלתות הארון אחרי שלקחתי ממנו מה שרציתי	מראה נעים ומלבב של החדרים והמטבח שליטה על התכולה של הארונות
להשאיר את התיק שלי על השולחן בסלון, במטבח, על המיטה, בכל מקום בבית.	מחפשת את התיק בכל הבית מסמכים נושרים ונעלמים בכל פעם שצריך לצאת מהבית – לחץ כשצריך כסף בבהילות – איפה הארנק? מתביישת מאנשים שעדים לפיזור שלי	לקבוע מקום לתיק ולהניח אותו רק שם	סדר מניעת לחצים של "הרגע האחרון" התארגנות מכובדת
הרגל שלך:	התוצאות:	צרי הרגל חדש:	מה התועלות?

 

זה עובד! התחילי בהרגלים קטנים – יומיומיים. אחרי שלושה חודשים הם יהפכו לטבע שני ואז תוכלי להתחיל לשנות הרגל נוסף. את בדרך אל המטרה שלך.