כאן והיום יוצאים ריבואות יהודים ממצרים, וזוכים למעמד הר סיני בפעם השנייה.   תשמעו ספור על יציאת מצריים הפרטית של מאות אלפי משפחות בארץ ובעולם.

 מה צעקה בת ישראל על קברו של נאצי? ולמה מיסטר אייב ג'קסון היה כל כך צוהל ודומיננטי בהרצאה שמקובל לשבת בה בנימוס מופלג?   וכמובן, השאלה העומדת על סדר היום הציבורי: למה שלא יהיה שוויון בנטל ותשרתו בצבא?

קברניטיה של ספינת הקירוב "הידברות", הרב זמיר כהן, יו"ר הידברות, הרב ישעיה וינד, מנהלה הרוחני והרב מנשה ישראל רייזמאן, רב השו"ת מסובים לשלחן "הידברות" בפסח ובכל השנה, עונים על יותר מארבע הקושיות העולות על סדר היום הציבורי, ומספרים ביציאת מצרים בת זמננו.

"מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים".

 בני חורין תשע"ג.

 

  כיצד מרקדין לפני המרצה

 

שורות של חליפות ועניבות ישבו בשקט מכבד והקשיבו לדמות שנשאה דבריה על הבמה.

בתוך החליפות נכחו אנשי המפתח של לוס אנג'לס, אלו המחזיקים בכלכלתה של אחת העשירות שבערי תבל. הם היו כולם הראש היהודי האחראי על כניסתו של כסף רב לאחת ממרכזי הכלכלה החשובים ביותר של ארצות הברית. אילי הון, טייקונים ומנהלי חברות המשפיעים על כלכלתה של עיר הסחר.

ברוכים באים לסמינר 'הידברות' בלוס אנג'לס', אחד מיני רבים המתקיימים בכל נקודה על פני תבל.

עכשיו התכנסה כאן סוללת אנשי ההון, שופעי נימוס ותרבות, מקשיבים בדממה מכבדת ובנימוס המתבקש לרב שהגיע הנה מישראל.

אך גם מהבמה הרחוקה אי אפשר היה להחמיץ בשום אופן חליפה אחת המתנועעת במרץ, העניבה המחוברת אליה נעה כמטוטלת, והפנים הנתמכות לעניבה מבזיקות אל המרצה חיוכים שופעים, שדי נדירים בנוף האנושי המתון והיוקרתי.

כשהמרצה אומר רעיון חדש, שרוולי החליפה סופקים מידי פעם כף לכף בהנאה רבה, וגם המבטים המזועזעים הנשלחים אליו מאת המאזינים המתורבתים אינם מרפים לרגע את התלהבותו. לא ולא, והוא לא ייתן לגלי התלהבותו לדעוך בשל חוסר הנוחות של שכניו היוקרתיים.

עם סיום ההרצאה נוהר נהר אנשים בערוץ מסודר אל הרב, להתעניין, לשאול, להעמיק.

הרב כבר מזהה מרחוק את החליפה התזזיתית המתקרבת אליו בהתלהבות, ומחכה בחוסר סבלנות לתורה.

אלא שבהגיע תורה, מקרוב נראה בעליה אחרת לגמרי. על הפנים שקודם קרנו ושפעו שוכנת הבעה של מי שידע את טעם הכאב. מקרוב הוא נראה איש שקול ומכובד, בעל השכלה ובעל נימוסים, וכל התנהגותו הקופצנית נראית בלתי מתאימה לחלוטין.

"שלום, הרב", מברך האיש את הרב זמיר כהן, יו"ר תנועת הידברות, ולוחץ את ידו איתנות, "שמי אייב ג'קסון, (שם בדוי לספור אמיתי) כשפוגשים מישהו שהציל את חייך, שמחים ורוקדים", כך מתנצל מיסטר ג'קסון על הדומיננטיות שלו בהרצאה, ואחר כך מגיע ספור חיים.

  כשדיסק אחד משנה חיים שלמים

הוא היה איל הון שחי ברמת חיים שאי אפשר לדמיין, עם מסוק פרטי שלקח אותו לכל מחוז חפצו, כשבעבר השני של הכדור, בישראל, חי לו אחיו, אברך חרדי אב למשפחה ברוכה, והוא, על הפרנציפ, לא ייתן לו שקל. סליחה, שידאג לעצמו ולמשפחה שלו, ושיפרנס אותה בעצמו.

ואז הגיע המשבר הכלכלי הגדול באמריקה, וכמו רבים גם הוא קרס בבת אחת.

מי שלא היה למעלה לא יכול להבין את הקושי הנוראי להתרגל לחיים אחרים ולהתחיל הכול מאפס. זה הגיהינום בעולם הזה. במקום בו ערכך נמדד לפני רכושך, אתה הופך להיות אפס, זירו, כלום. וכך הוא הרגיש, אפס מהלך על פני תבל. מיודענו איבד את הטעם בחייו, והרגיש כמו מת מהלך.

במצב התהומי הזה הגיע אליו חבר ונפנף לו בדיסק של 'הידברות', כזה שמחולק בהטרמה לסמינר העומד להתקיים במקום. הוא רצה לנפץ את הדיסק שכמו שלח לו ד"ש מאחיו אשר בארץ הקודש, אבל החבר אמר לו: "כדאי לך להקשיב, חבר, זה משהו שונה."

מיסטר ג'קסון נכנס לרכב, אחד הפריטים היחידים שטרם עוקלו, ובשעת הנסיעה הכניס את הדיסק על מנת לצאת ידי חובה. אבל כבר כשהמשפטים הראשונים מלאו את חלל הרכב, הוא הרגיש שהוא מקשיב למשהו שהוא לא הכיר עד היום הזה. והמשהו הזה מסקרן אותו, ואחר כך מחדש לו ומעמיק איתו ופותח לו חלונות וממלא אותו. הנסיעה התקצרה, ואייב שלנו הגיע למחוז חפצו, אבל הוא עדיין ברכב, נשאר בחניה קרוב לשעה וממשיך להקשיב.

כשמסתיימת ההרצאה הוא בודק את שורשיו של הדיסק ומגלה שהוא מבית 'הידברות', ואם נהנית, מאזין יקר, תוכל לשמוע עוד.

מכאן הייתה הדרך ממיסטר אייב ועד ל'הידברות' קצרה.

כמו עוד מאות אלפי יהודים הוא גילה עולם חדש, וגם לתוך הבית שלו נכנסה היהדות, זו שהייתה שייכת רק לאח הדוס מישראל, והנה היא מסבירת פנים, מעניקה את טעם החיים ואת משמעותם העמוקה.

כשהגיע מיסטר אייב לסמינר, הוא כבר מצוי במקום אחר. חודשים של חיבור לבית 'הידברות' הביאו אותו למקום חדש. "קיבלתי את חיי במתנה, כבוד הרב", מסכם אייב ג'קסון את דבריו והפעם הוא מוחה דמעה, "אני מודה לה' שהוריד אותי מנכסיי, רק כך זכיתי בנכסים האמיתיים".

ואת הרכוש הזה, איש לא יוכל לקחת לאייב ג'קסון.

  הנה 'פנחס בעל תשובה'!

"את הספור הזה כולנו מכירים בוואריאציות שונות, מידי יום ויום עולה ספור דומה על שולחננו", אומרת שלישית קברניטיה של ספינת הקירוב 'הידברות', "מאות אלפי יהודים עוברים מהפך בחייהם והמוני ספורים כאלה זורמים לבית 'הידברות' ויוצרים את הספר הכי מרגש שנכתב".

"כשאני הייתי ילד זכור לי שהיה יהודי אחד בשכונתנו שכולם קראו לו בשם 'פנחס בעל תשובה'", מספר הרב זמיר כהן, "תופעת התשובה הייתה אז חיזיון נדיר מאד, אחד היה ופרסמו הכתוב. מי צפה אז שיבואו ימים בהם יהיה היקף כזה של תשובה?" שואל יו"ר 'הידברות', מראשי מחוללי המהפכה העצומה המקרבת בכל יום מאות אלפי משפחות ליהדות.

מהפכה אמיתית שלא הייתה כדוגמתה מעולם מתחוללת בעולם הקירוב. דרך הקירוב של 'הידברות' שונה מכל מה שהכרנו עד היום, ותוצאותיה מדברות בעד עצמן. 'הידברות' נכנסת לתוך הבתים, ושם, מאחורי הקלעים, מתחילים ניצניה של המהפכה הגדולה בעולם.

  במה מתייחדת הפעילות שלכם על פני שאר ארגוני הקירוב?

"באמצעות הכלים הטכנולוגים המתקדמים הצלחנו להכניס את היהדות למאות אלפי משפחות בארץ ובעולם", מספר הרב ישעיה וינד, מנהלה הרוחני של הארגון, "מדובר במשפחות שמגדירות את עצמן חילוניות למהדרין, ועם זאת היום הן מתחילות להכיר את היהדות, להבין מה זו התורה, ומהי משמעות קיום מצוות. מפת עולם הקירוב השתנתה לחלוטין בעקבות המהפך שבוצע על ידי 'הידברות'. אין צורך להמתין למפגש אקראי עם יהודים בארץ ובעולם, פעילים יקרים אינם צריכים להתחנן לדקת הקשבה. יהודי המבקש להתחזק ואינו מעוניין לעשות זאת בפומבי בהרצאה או סמינר, יכול לעשות זאת גם בביתו דרך 'הידברות'."

"כ269,000 בתי אב נחשפים ל'הידברות' מידי יום, על פי נתוני סקר 'גיאוקרטוגרפיה'. להיחשף ל'הידברות' משמעותה שחילוני גמור מתחיל מהיום להכיר יהדות, לגלות תורה, ללמוד על מצוות.
הרב וינד מדגים מענייני דיומא: "לקראת חג הפסח יש לנו מאות הרצאות וסדרות על החג. אנו מראים ומלמדים את המשמעות של כל דבר ועניין. מה מסמלת המצה, למה להיבדל מחמץ לשבעה ימים, בשביל מה הזהירות מכל פירור חמץ, למה דווקא ארבע כוסות, ועוד ועוד. אנו מאירים את הדברים בביאורים של פשט רמז ודרוש, עפ"י ספרי המחשבה והמוסר, ועפ"י ספרי החסידות. מי שמשתתף אפילו רק בחלק מההרצאות רואה את הלוגיקה והרציונאל העומדים  מאחורי כל מצווה והדברים שמחים ומאירים כנתינתן מסיני. אדם חילוני ששומע זאת לראשונה זו מכת חשמל והבזק אור בשבילו!"

והנה, לדוגמה, שני מכתבים שמונחים לפני מנהלה הרוחני של התנועה, ממש בימים אלו, שניים מתוך אלפים.

לצוות 'הידברות' היקר, שלומות

 אני נשואה לאדם מרוחק מיהדות מאד. בכל ערב אני מגיעה ל'הידברות', והוא בלית ברירה גם… מאז הכרותינו עמכם חיינו השתנו. בעלי עבר שינוי ומתעניין בעצמו ביהדות—

תבורכו, אין לכם מושג כמה ההרצאות מעניינות, גורמות לי גאווה להיות יהודיה ואפילו עוזרות לי בעבודתי כמורה. תודה וישר כוח!

והנה מכתב שמוענו הוא עו"ד נודע, וכך הוא כותב:

לכבוד הרב וצוות 'הידברות' החשוב,
ההרצאה מאוד מיוחדת עם מסר חזק! העברת הכול בצורה ברורה ומנוסחת היטב. אני אמליץ בחום לכל הקולגות שלי להצטרף אליכם.

תודה רבה לכולכם, ותמשיכו בדרככם המיוחדת להפיץ יהדות.

"המורה המודה על השינוי שחל בחייה, ועורך הדין הנלהב שיפיץ את התרשמותו לקולגות שלו הוא אחד מיני אלפים", מציין בסיפוק הרב ישעיה וינד, מנהלה הרוחני של 'הידברות', "הדברים עוברים מפה לאוזן, מבני משפחה לחברים, ובכל יום מצטרפים עוד ועוד אחים למשפחה הגדולה של 'הידברות' ומכירים את היהדות ביופייה".

חשבו על המספר הזה ולא רק במילים: 264,000 בתים בהם מתחוללת מהפכה ברגעים אלו ממש! ואין מדובר במהפכה של הפיכת כיכרות, רעש וצלצולים. זוהי מהפכה אמיתית, שקטה, שחודרת עמוק. מהפכה ששותפים בה אליטות והמון עם, דרי הערים הגדולות ויושבי הקיבוצים, מדן ועד אילת הרחוקה.

כאן תמצאו את המאחד בין רופא המשפחה שלכם לבין נהג המונית. שניהם, תתפלאו לשמוע, שייכים למשפחת 'הידברות'. הנשמה, הנמצאת גבוה מעל לכל תפקיד ומעמד, רוצה את אותו דבר. משתוקקת לאותו המקור. ואת המקור הזה, מוצאים כולם ב'הידברות'.

קברטיני 'הידברות' מבקשים לציין כי 'הידברות' מכוונת את האנשים שההרצאות נועדו להדליק את הניצוץ, אך אין להסתפק בזאת. 'הידברות' לקחה על עצמה את התפקיד להראות את היופי שבתורה, אבל השאיפה צריכה להיות חיבור לשעורי תורה בשכונה. בלי החיבור המעשי הזה קשה לשמר את ההתלהבות.

"אנו מבחינים בשני מסלולים", מציינים הרבנים, "יש שמתחברים ל'הידברות' אך אין רואים עליהם שינוי מהותי עד הסמינר בו הם משתתפים, ושם מתחולל השינוי. ובמסלול השני אנו מבחינים במשפחות שהאישה הגיעה לכיסוי ראש והילדים יצאו לתלמודי תורה אחרי תהליך שעברו רק כתוצאה מהתקשרותם ל'הידברות' ..!

  מה גורם לאדם חילוני לבכר את 'הידברות' על פני האפשרויות האחרות?

"בתחילת דרכה של 'הידברות' בהחלט היה ספק האם שיטת הקירוב החדישה והבלתי מוכרת תוכיח את עצמה", משיב יו"ר התנועה, הרב זמיר כהן שליט"א, "האם יהודי יהיה מוכן להקשיב לרב המדבר כשעה, במקום לבחור באופציות להן הוא רגיל?"

'הידברות' התחילה כאקט ניסיוני, אבל התוצאות הכו את חמשת האנשים שעמדו אז בראשה, בתדהמה רבתי ובהתרגשות גדולה. הצפת הטלפונים המגיבים בחום, המבקשים הבו לנו עוד יהדות, הייתה בלתי צפויה. "הבנו שאנשים מתרגשים לראות יהדות בביתם, ואכן מדובר בפוטנציאל עצום של קירוב יהודים ליהדות. מאז אותם ימים רחוקים הפוטנציאל ממומש, והמציאות עולה על כל דמיון. גם אנו פעמים רבות מתבוננים בגלי המהפכה, ועומדים כחולמים מול התוצאות המדברות בעד עצמן."

"'הידברות' מתאימה עצמה לכל סוגי האוכלוסייה", מפרט יו"ר הארגון, "יש הרצאות למתחילים ויש הרצאות למתקדמים, כאשר תכני ההרצאות וגם המרצים עצמם מותאמים לקהל היעד. המרחב הוא עצום וכל אחד יכול למצוא שם את שליבו חפץ."

הרב מדגים שעור של מבוא לתלמוד, בו אפשר לקבל מידע, צעד אחר צעד,  איך לומדים גמרא. מול עיני הלומד מופיע דף גמרא עם הסבר למתחילים, וכך, שלב אחר שלב אנשים מקבלים ליווי צמוד ללימוד גמרא. רבים מספרים שבזכות השיעור הבסיסי הזה היום הם שותפים פעילים בשעורי גמרא בשכונתם!

 

  מאות נוסעים ימתינו עשר שעות בשבילך, יהודי יקר.

השינוי שמחוללת 'הידברות' הוא לפעמים ההבדל בין חיים ומוות, בין להיות יהודי או ככל הגויים, והשפעתה העצומה משליכה לכל הדורות הבאים.

הנה ספור אחד מיני אלף, שהפך את חייו של בחור מאטלנטה, ואת חיי כל הדורות הבאים אחריו.

ברוכים הבאים לנמל התעופה הבינלאומי 'הרטספילד-ג'קסון אטלנטה', מהגדולים בארצות הברית ובעולם כולו, שמעל כתשעים מיליון נוסעים עוברים בשעריו מידי שנה.

אבל את מאות הנוסעים בסיפונו של מטוס הנוסעים "דלתא איירליינס" נמל התעופה המפורסם אינו מעניין כלל. אטלנטה היא רק עיכוב של עשר שעות יקרות. נחיתת ביניים מיותרת לעשר שעות מבוזבזות בעיר הזרה.

מה עושים בעשר שעות המתנה?

תלוי. אפשר לנמנם בינתיים, אפשר לערוך קניות, אפשר לערוך היכרות עם הגדולה שבערי מדינת ג'ורג'וריה, ואפשר גם לארגן להרצאה.

תוך שעה מרגע הנחיתה יוצאת הרצאה לדרכה. כשמתגייסים, אין מעכב. בכל פינה בעולם אפשר לעשות יש מאין.

הנוסע, הרב זמיר כהן שליט"א, עולה על הבמה, וגם אווירה של אטלנטה הרחוקה זוכה להתמלא בקדושה.

ההרצאה מסתיימת, וכרגיל בסיומה, אנשים ניגשים להכיר את הרב מקרוב ולשאול שאלות. הנה מגיע גם תורו של בחור ישראלי יורד שמתקרב אל הרב וכל גופו רועד, פשוטו כמשמעו.

עיניו של יו"ר הידברות, שראו אנשים רבם בהתרגשותם, מזהים פה התרגשות מיוחדת. הבחור רוטט ולא באופן הספרותי. עיניו מלאות דמעות. הוא מתקשה לדבר.

  כשמביאים רב עד לאטלנטה לענות לי תשובה!

"עכשיו אני יודע שתפילות מתקבלות", הוא אומר וקולו נשנק.

הוא ישראלי שעמד להתחתן עם גויה. לאחרונה הוא גילה את 'הידברות' ומאד דיברה אליו מצוות הנחת תפילין. הוא הבין מה עושה הנחת התפילין לאדם, ומאז הוא מניח אותן יום- יום. פתאום, אחרי כמה שבועות כאלה, הוא התחיל לשאול את עצמו איך מתחברת הנחת תפילין לנישואין עם גויה? והשאלה אינה מרפה ממנו.

כבר שבועיים הוא מתפלל לה' בדמעות שישלח לו רב שיוכל להתייעץ איתו בעניין, והוא מתקשה לקלוט איך ייתכן שבדיוק את הרב שהוא מכיר מ'הידברות' שלחו לו עד לאטלנטה הרחוקה לענות לו תשובה!…

בורא עולם שמע לתפילות שלי, בכה הבחור, ושלח לי עד לפה בדיוק את הרב שאני מכיר… זה אומר שמישהו מלמעלה רוצה אותי, ולא מוותר עלי…"

"ישבנו לשיחה ארוכה", ממשיך הרב זמיר כהן את הספור המרגש ומגיע אל הסוף הטוב, "הבחור עזב את אטלנטה, והיום הוא לומד אצלנו בישיבה בירושלים…"

 

  המשך יבוא!

מי שחושב שאנשים טועמים 'הידברות' בערב, ובבוקר וממשיכים הלאה בדרכם, אינו אלא טועה.

תכירו את פרויקט השו"ת של 'הידברות'. זוהי עוד מערכת מופלאה מבית היוצר של 'הידברות'.

משפחות שחברו אל הארגון והם כבר חלק ממנו. המציאות מוכיחה שהם מחפשים את המשך הקשר הזה, ו'הידברות' נותנת להם מענה בדמות פרויקט השו"ת. פרויקט השו"ת הוא הרב שלהם.

"מאתיים חמישים פניות יומיות, זהו המקבץ הלא יאומן של שאלות שמפנים חילונים שעד לא מזמן לא ידעו דבר על יהדות, לפרויקט ה'שות' של 'הידברות'," מציין הרב מנשה ישראל רייזמאן, רב השו"ת והעומד בראש מערך של עשרות רבנים המשיבים לכל מאות השאלות הנכנסות, "בכל יום מגיעות מאות פניות מכל רחבי הארץ והעולם. השאלות מגיעות מכל שכבות הצבור. שמאלנים, קיבוצניקים, מושבניקים ושדרותיים מוצאים בשו"ת מענה לשאלותיהם, ואפילו נוער משלנו טרם נשירה מפנה אליו את שאלותיו, חלקן אף כתובות ביידיש, ופרויקט השו"ת מציל אותם רגע לפני האבדון.

כאן מבחינים בהתממשות חזון אחרית הימים: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

"בדרך כלל כשמסתיים שעור בנושא מסוים, מגיעות שאלות שקשורות אליו", מוסיף הרב רייזמאן, "אנו ערוכים לכך שאחרי שעור בהלכות שבת, השו"ת מוצף בשאלות על שמירת שבת, ואחרי תוכנית בישול המורכבת משף ורב המלווה ומדריך אותו על פי ההלכה, הלכות כשרות המזון עולות על הפרק מיד".

הרב רייזמאן מציין כי שאלות רבות חוזרות על עצמן, וכיום יש תשובות כמעט לכל הנושאים. בכל יום נכנסות כעשר שאלות חדשות, שמצריכות כתיבת תשובה חדשה. שאלות קשות עוברות לידי הגאון הגדול ר' שמאי קהת גרוס שליט"א דיין ומו"ץ, ובמקרי הצורך אף לשולחנם של גדולי ישראל.

 

  כבוד הרב, חלמתי חלום רע, מה עלי לעשות?

"מרגש מאד לעקוב אחר התהליך שעוברים השואלים," מספר הרב רייזמאן ומציג בפנינו את השלבים החוזרים על עצמם אצל שואלים רבים.

אנשים מתחילים משאלה אופיינית: "חלמתי חלום רע, מה עלי לעשות?" – והיום הם אוחזים בשאלות הלכתיות. כשאדם שואל על חלום אני שולח אותו לבית הכנסת לתפילת 'ברכת כהנים' בשבת, ואז הוא חוזר אלי ביום ראשון עם שאלה על שמירת שבת… אפשר בפירוש להבחין בתהליך שעוברים השואלים, וכיצד שאלותיהם מלמדות על התקדמותם ביהדות. הקשר עם פרויקט השו"ת הוא אנונימי, ובתחילת הדרך אנשים שואלים שאלות בלי להזדהות. יש אנשי קיבוצים ששומרים שבת רק בזכות האפשרות לשאול בצורה אנונימית. הם לא יכולים לעמוד מול רב, אבל בדרך הזאת הם מוכנים לשאול. התשובות מובילות אותם לעשיית צעדים ראשונים ביהדות ומשם לשמירת השבת, בתוככי הקיבוץ השמאלני. אח, מי יגלה עפר מעל עיניהם של זקני הקיבוץ, המתהפכים בקברם, שנכדיהם חוזרים לדרך אותה עזבו…"

גל השאלות הרבגוני המגיע מכל קצוות תבל מרגש את הרב רייזמאן, והתרגשותו אינה קהה למרות שהוא חוזר על עצמו. "אחים שלנו, שאתמול לא ידעו דבר על יהדות, שואלים היום בהלכה, השקפה, מהות ומשמעות החיים, דעת תורה, שאלות בחינוך ילדים, מצוקות נפשיות, שלום בית ועוד. כל הנושאים מגיעים אל שולחננו בכל יום."

המענה החם והאנושי המאפיין את תשובותיו של הרב רייזמאן, בנוסף לתשובות ההלכה או ההשקפה הסדורות והבהירות, מחברות את השואלים אל הרב לקשר חם ומלא אמון. רבים יוצרים עמו קשר רצוף ורואים בו את מורה דרכם.

הספורים הזורמים אל שולחנו של הרב, שהפך לכתובת לאלפי אנשים בעולם כולו, מפעימים ומרגשים.

הנה מכתב אחד, של אלוף ישראל בכידון, שפונה אל הרב בשאלה. ולמכתב הזה יש המשך גדול—

  להגיע לאולמפיאדה ולעלות על הפודיום עם ציצית

כבוד הרב, שלום רב,

אני בן 29, ספורטאי אלוף הארץ בהטלת כידון, מתאמן כרגע בחו"ל. מצד שני אני רוצה לחזור לגור בארץ בקיץ הקרוב ולהביא איתי את המאמן שיאמן אותי כאן.
מזה כבערך 12 שנים אני עוסק בתחום ויותר מכל הייתי רוצה להגיע לאולימפיאדה ולעלות על הפודיום עם ציצית. תמיד חשבתי שזה "התיקון" שלי.
לפני כמה שנים עברתי ניתוחים בכתף ובמרפק עקב פגיעות בשעות אימונים. הכתף ברוך השם בסדר, אבל המרפק מציק לי כל כמה חודשים ומקלקל לי מאוד בתחרויות. גם בשנה שעברה נפצעתי במרפק ממש לפני אליפות ישראל, ולא השתפרתי בתוצאות. מאז החודש האחרון יש לי כאבים במרפק מפציעה חדשה, ואני מנוע מלהתאמן כראוי. כבוד הרב, אני חייב להיות בריא ולהתאמן מספיק בשביל להשתפר בתוצאות.

המזוזות בביתי אמורות להיות כשרות שכן הן בנות כשנתיים ונקנו אצל חב"ד בארץ. אני מניח תפילין באופן קבוע. ביקשתי מאמא בארץ שתתן צדקה ושתיקח על עצמה תהילים בצורה סדירה. אני קורא המון בתהילים (פרקים אקראיים וגם פרקים מיוחדים להצלחה, לניסים, לרפואה) כמו גם תיקון הכללי ואפילו יצא לי לומר כמה פעמים תיקון חצות. אני מתחנן להשם וממש בוכה בתהילים שישלח לי רפואה שלמה והצלחה. אני שומע הרצאות ופה ושם, קורא ספרי מוסר ושולחן ערוך.
אני רוצה לציין שאני מתחרה עם הציצית( שאיתה אני עדיין  לא הולך באופן קבוע) כי שמעתי פעם הרצאה מרב שכל צעד עם הציצית הוא מצווה גדולה מאד, אז מכיוון שאני רוצה להתחרות באולימפיאדה עם הציצית, אני מתרגל אליה כבר מעכשיו.
הרופא אומר שזאת דלקת בגיד שריר היד האחורית. עשיתי כמה טיפולים ולא עזרו ובשבוע שעבר הרופא הזריק לי תרופה למרפק וגם זה לא עזר. אני אמנם לא מיואש שכן "אין ייאוש בעולם כלל" ונסתרות הן דרכי השם ו"איש בער לא יידע וכסיל לא יבין את זאת", אבל בהחלט לא קל לי עם המצב. מצד אחד אני מרגיש שזה כעין מבחן לבדוק אם עשיתי תשובה רק בשביל הבריאות וההצלחה, ואמנם יצר הרע אומר לי תראה כמה אתה משתדל ולא נענית… אך מצד שני אני יודע שזה לא נכון ושהקב"ה לא חייב לי כלום אלא ההיפך, הוא רוצה בתשובה ושומע תפילה. לכן אני פונה לרב כדי שיעזור ויכוון אותי מה עלי לעשות עוד.
אם אפשר הכוונה מהרב, ברכה לבריאות והצלחה, הסבר או כל דבר שיכול לפתור את המצב אני אשמח מאוד.
תודה רבה מראש!

וכאן מופיעה חתימתה של דמות מוכרת, המבקשת מענה מרב השו"ת.

 

המשך סיפורו של אלוף ישראל בכידון, שלפני שנתיים הייתה דאגתו הגדולה אליפות בכידון, הוא אליפות בעולם אחר.

היום הוא כאן, בישיבה קדושה בירושלים, מתייגע בעמלה של תורה,  משאיר מאחוריו את הקרירה הכידונית, ולומד תורה בקדושה…!!!- מספר הרב רייזמאן את סופו של הספור המאלף הזה.

"כי קשר השו"ת הוא רק תחילתו של התהליך", מציין הרב רייזמאן בהתרגשות, "עם הזמן נוצר קשר עם השואל, ובשלב הבא הוא כבר יזדהה ויפנה בשמו אל מרכז 'הידברות' בפתח תקווה, שם יושב צוות טלפנים מיומן, ועשרה גברים ועשר נשים מטפלים במחלקת המשך הקשר, מחלקה שכל הזמן מתגלגלים לפתחה ספורים לא פחות מרגשים מספורו של אלוף ישראל בכידון. ספורים מאלפים של אחים יקרים שהתחילו בשאלה אחת קטנה, עברו לשאלות מהותיות, חוללו שינוי בחייהם, והיום הם השאירו הכול מאחור ובאו לדבוק בדרך התורה".

  ואם מגיעות שאלות של 'להכעיס?'

"לשאלות של 'להכעיס' איננו עונים", משיב הרב רייזמאן, "קבלנו הדרכה לענות רק אם יש נכונות לשמוע. לשאלות 'אנטיות' איננו משיבים. כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע. יש לציין שרבים מתחילים בנימה לא חביבה, אבל בהמשך הקשר הנוסח משתנה לחלוטין".

 

     כשמדברים על שאלות, אי אפשר שלא להתייחס לשאלות העומדות על סדר היום הציבורי, שמדינה שלמה עוסקת בהן כאילו תמו כל צרותיה. מה עונה 'הידברות' לסוגיית ה'שיווין בנטל' ושאלות נוספות?

הרב ישעיה וינד, מנהלה הרוחני של 'הידברות' מעדיף להקדים לשאלה זו שאלה אחרת. "איך זה שאתם מספרים לנו על מאות אלפים שאתם מקרבים ליהדות בעוד שאנו רואים עין בעין את השנאה מהלכת בראש חוצות?
"אם ננתח לרגע את מה שמתרחש מסביבנו, נוצרה כאן בתת מודע אווירה ציבורית שכביכול יש הבדל בין הדת לבין הדתיים." מציין הרב וינד ומסביר את דבריו. "ישנם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות אשר למדו להעריך מאד את התורה והמצוות, והם אפילו שומרים על מצוות מסוימות, כמו שבת, תפילין וכדו'. אותם יהודים על אף אמונתם והערכתם הכנה לתורה, בכל זאת עדיין אינם מבינים את צורת התנהגותו של הציבור החרדי. אנו סובלים מסטריאוטיפ קשה מאד, תוצאת 'עבודה' של התקשורת החילונית משך עשרות שנים. הציבור הכללי בארץ לא מבין את אורחינו ושיגנו, וכאן לדאבוננו, נמצא הכשל הגדול". 
הרב וינד מוסיף כי אם נשים לב רק במקרים מעטים התקשורת משחירה את התורה עצמה. בדרך כלל ה'פרשיות' למיניהן שהתקשורת חושפת, מתקיפות את האדם החרדי, או את הציבור החרדי וכמעט בכלל לא את עולם התורה. אם ניקח, לדוגמא, את הנושא העכשווי של 'שוויון בנטל', התקיפה היא מול הציבור החרדי, הם לא מדברים נגד התורה או נגד חז"ל, אפילו מיסטר לפיד פושט את טלפיו ואומר שהוא לא נגד התורה, הוא לא נגד היהדות, הוא רק נגד האדם החרדי שמשתמט!!!
כך גם בפרשת 'הדרת נשים'- לא הוצג שום דבר נגד התורה, אלא הציבור החרדי כולו הותקף בטענה שהוא מדיר נשים. וכך, עם השנים, קיבלנו תדמית שלילית בעיני האדם החילוני המצוי".
  היכן קיים כשל הסברתי?

"השאלה שהייתי מקדים לשאלת השוויון בנטל היא האם הציבור החרדי לוקה בכשל הסברתי?" מצטרף גם הרב זמיר כהן לשאלות ומשיב, "התשובה לשאלה זו היא שבנוגע לסוגיית 'שוויון בנטל' אין מדובר בכשל הסברתי. לבוא ולהסביר לאדם שאינו שומר תורה מהי כוחה של תורה וכיצד היא מגנה על עם ישראל, קשה מאד ובלתי נתפס להבנה אצל מי שרחוק מעולמנו. מי שאינו חדור באמונה בכוחה של תורה כמגנה ומצילה, לא יצליח לתפוס את הגורם לאי גיוסם של בני הישיבות. לכן, אם אי אפשר להסביר זאת, אין מדובר כאן בכשל הסברתי," מציין יו"ר 'הידברות'.

"לעומת זאת, את הנושא של  תקצוב עולם התורה אפשר להסביר בקלות, להוכיח בצורה פשוטה שלא נכון שאנו חיים על חשבון הסובבים, כי בבדיקה פשוטה אפשר לגלות שהמס שהחרדים משלמים למדינה על ידי מע"מ ללחם ולגבינה, מס הכנסה שמשלמת האישה החרדית העובדת וגברים עובדים במגזר, מטבע זר של חרדים עשירים מחו"ל שמשקיעים מכספם בארץ ועוד, מתברר שהחרדים לא רק תורמים למדינה, אלא אף שתקציבים חרדיים מפרנסים מוסדות חילוניים! אם הציבור החרדי היה יכול לנהל מדינה משלו, עם אנטומיה כלכלית, לתת משלו וגם לקחת, היה מתגלה כמה הטענה היא חסרת בסיס, והציבור החרדי אכן מתקיים משלו!"  מסכם הרב זמיר כהן.

"כאן אכן קיים כשל הסברתי, ואנחנו ב'הידברות' מכינים מערכת הוכחות לכל דורש", מספרים רבני 'הידברות' על פרויקט חדש היוצא לדרכו, "בימים אלה אנו מקימים גוף מחקרי שתפקידו לנתח כמה באמת מקבל הציבור החרדי מתוך העוגה התקציבית כולה, ומאידך כמה אנו תורמים למדינה ממיסים, אגרות והיטלים. אפשר כבר לומר שהממצאים הראשוניים מפתיעים מאד…"

בינתיים מלאכתם נעשית גם על ידי אחרים, וראשי 'הידברות' מציגים בפנינו קטע שנכתב על ידי כתב לא חרדי, ובו ראייה מפוכחת של הנתונים בשטח.

  מה מגיע להם?

רוב הציבור חושב שהחרדים מקבלים יותר ממה שמגיע להם. השאלה היא מה מגיע להם? סך כל תקציבי החינוך והתרבות של ישראל, כולל תקציבי הפקולטות למדעי החברה והרוח באוניברסיטאות והכסף שהמוסדות החרדיים מקבלים ממשרדי הדתות, העבודה והרווחה- מגיע ל-29 מיליארד שקל. מערכת החינוך והתרבות החרדית מקבלת כ-2.3 מיליארד שקל מתוך הסכום הזה. 1.1 מיליארד ממשרד החינוך, 1.1 מיליארד ממשרד הדתות, ובין 60 ל-70 מיליון ממשרד העבודה והרווחה. כ-8 אחוזים מתקציבי התרבות והחינוך. הם אינם שותפים לעולם התרבותי של ישראל, הם לא לומדים באוניברסיטאות, הם לא צורכים תרבות כללית, והם אינם זקוקים אפילו לאדמיניסטרציה של משרד החינוך. פקיד בשליש משרה שיחשב את התשלום החודשי למוסדות החרדיים יכסה את כל צורכיהם. החרדים מהווים כ-8 עד 10 אחוזים מהאוכלוסייה. בבתי הספר והגנים החרדיים רשומים כ-12 אחוז מהילדים במערכת החינוך. בסך הכול מקבלים המוסדות החרדיים מכל המקורות התקציביים ביחד פחות מחלקם באוכלוסייה. אלו העובדות.

אי אפשר למדוד את התמיכה למוסדות חרדיים לפי קנה המידה החילוני. לחרדים יש צרכים אחרים. המוסדות שלהם בנויים אחרת ומעניקים שירותים אחרים. הדרך היחידה להתמודד עם תקצוב החברה החרדית היא להשוות את הסך הכללי. ובתחשיב הזה הם מקבלים פחות. "

 

כך כותב כתב חילוני, וחושף בפשטות את עלילת הדם התקציבית הרודפת אחרינו תמיד, ובמיוחד בימים טרופים אלו, כשממשלת שנאת הדת מתחילה בתפקודה.

אם כן, את סוגיית התקצוב אפשר להסביר בפשטות, לעומת סוגיית הגיוס שאינה ניתנת להסברה בקלות.

  להתגייס לחזית הקירוב!

"בשאלת גיוס בני הישיבות הכשל הוא מסוג אחר. כאן מדובר בכשל  של השקעה בקרוב", אומר יו"ר 'הידברות', "אם כל אברך היה נענה לקריאה של גדולי ישראל מכל החוגים, שחייבים להקדיש זמן לכך כשם שחייבים לעשר ממון, כל אחד באופן שרבו מורה לו, המצב היה היום שונה בתכלית".

"עולם הקירוב זקוק לעוד ועוד מסייעים במלאכת הקודש. בארגוני הקירוב היום קיים חסר באנשים שיקדישו מזמנם וליבם לענות לבקשותיהם של אחים שרוצים להכיר את היהדות," מציינת שלישית מנהיגי הגדולה שבתנועות הקירוב, "ברוך ה', נעשית היום פעילות נפלאה. אברכים יוצאים בזוגות ומכניסים את דבר ה' לבתים, כשהכול מפוקח על ידי גדולי ישראל, והדברים נעשים בשיתוף פעולה נפלא בין 'לב לאחים' ו'הידברות', כאשר הפעילים מציינים כי בזכות 'הידברות' דלתות רבות נפתחות לקראתם בשמחה.

"קיים מערך נפלא של חברותות של ארגון הקירוב 'איילת השחר' בו אלפי יהודים לא דתיים לומדים בחברותא עם בני תורה. 'הידברות' מכוונת טלפונים לכל ארגוני הקירוב, וכל יום מביא עמו עוד גל מבקשים. למרות הפעילות השוקקת, כל אחד מהארגונים זקוק היום יותר מתמיד לכוח אדם שימלא את הצימאון האדיר הזה, שלא נודע כמותו מעולם".

"לא יאומן איזו מהפכה מתחוללת בבתים בזכות החברותות. המציאות מוכיחה שבתים רבים עוברים שינוי דרסטי ומשנים את אורח חייהם בעקבות הלימוד המשותף"- מתרגשים רבני 'הידברות'  ומבקשים: "כדי להמשיך את המהפכה הזאת, זקוקים ארגוני הקירוב לעוד ועוד כוח אדם שיתגייס לתפקיד הקדוש. יש אברכים שמתאימים לכניסה לבתים, יש כאלה שיוכלו ללמוד עם אח מבקש בטלפון. הנושאים שיילמדו יכולים להיבחר על ידי האברך. בדרך כלל הנושאים שעולים אינם שאלות מהותיות, מכיוון שהמעוניינים בחברותות כבר עברו את שלב השאלות, ועכשיו הם מבקשים ללמוד הלכה, השקפה או מוסר. גם אברך שלא עסק בקירוב, יש לו עדיין ידע עצום לעומת איש שיחו, שמגיע מתוך בערות עצומה, ויישא אליו עיניים בציפייה שישקה אותו מידיעותיו."

ראשי הארגון מוסיפים להדריך: "לא בושה להודות שיש שאלות שאיננו יודעים לענות עליהן. אפשר להשתמש בלשונם ולומר: "בשלב זה אני עדיין 'סטודנט' ליהדות, סטודנט לא יכול לענות לך איך לנתח לב, אני אפנה ל'רופא' שמבין בזה…'

ושלושתם מבקשים לחזור על הכלל:  דברים שיוצאים מהלב, נכנסים אל הלב, אם רוצים באמת לקרב, הצד השני חווה את החמימות העוברת בטלפון, וקשר של אמת ייוצר.

קשר שאי אפשר לדמיין את תוצאותיו, ואת הזכויות העצומות שיהיו מהם ללומד.

"ואם תנועות הקירוב היו מצליחות להגיע ליותר ויותר אנשים, סוגיית השוויון בנטל הייתה קלה מאד להסברה", חוזר יו"ר 'הידברות' לסוגיה הרלוונטית.

  בני הישיבות שייכים למשרד הביטחון

"רק אחרי שמגיעים להבנה מהו כוח התורה, אפשר לענות תשובה לשואל", מציין הרב זמיר כהן, והנה תשובתו, "אתה מאמין בתורה ובה', ומבין שהתורה שומרת על עם ישראל, ואם כך חיל בחורי הישיבות שייך למשרד הביטחון. כמו שיש בכירים בצבא שאינם יוצאים לקרב, חיל אספקה ועוד שיש להם חלק מכריע ומשפיע דווקא בהיותם בעורף, וללא ספק הם חלק מהמערך הצבאי, כך בני הישיבות תורמים את תרומתם המכרעת מן העורף.

מי מבלבל אותך, יהודי יקר? אנשי תקשורת. הם אינם מבינים את מה שאתה מבין, ואתה מזדהה בטעות עם דעותיהם. המיעוט עושה הרבה רעש במדינה. אנשי התקשורת משכנעים אותך נגד האמונה שלך. לכן השאלה הזאת אינה שלך. אתה כן יודע את התשובה".

"למי שעוד לא מצוי שם אפשר לענות שלא יתכן שעולם הישיבות, האמון על ערכי מוסר ואכפתיות, דווקא הוא השתמט מתפקידו. לא ייתכן שדווקא גדולי ישראל המתוקנים, המקדישים חייהם למען הכלל, יקראו לציבור שלם להתחמק מחובתו. אלא מה? חילוקי הדעות בינינו נובעים מתוך נקודת אמונתנו, אותה אתה מתקשה להבין. שאנו תורמים דרך לימוד התורה לא פחות מהחיילים אשר בחזית. אתה יכול לא להבין את זה בשלב זה, אח יקר, אבל אתה יכול להבין שאיננו מתחמקים ומנצלים אתכם, אלא מאמינים שאנו תורמים לא פחות מכם, דרך חיל בני הישיבות."

הרב זמיר כהן מוסיף נקודה נוספת, שגם הורים חילוניים יסכימו עמה, שכל אחד יודע שבצבא מתקלקלים. המסגרת הזאת לא מיטיבה, בלשון המעטה, עם בני הנוער החילוניים, ובוודאי שאינה מתאימה בשום אופן לבני ישיבות.

אם כך, למה שלא נקים צבא חרדי? בשביל לענות על שאלה זו, אח יקר, הבה נחזור לסיבה הראשונה, המהותית והחשובה ביותר…

והרב ישעיה וינד והרב מנשה ישראל רייזמאן פורשים לפנינו את התשובה המפורטת יותר, כפי שהיא מופיעה בפרויקט השו"ת של 'הידברות'.

בני הישיבות יודעים את הסוד    

כידוע, בעבר היה מקובל לחשוב בקרב אנשי המדע, שהאומר שבעולם קיים מימד רוחני מעבר לזה החומרי-גשמי, הרי הוא פרימיטיבי והעולם הוא גשמי.

כיום אף קהיליית אנשי המדע טוענת שהטוען שהעולם הוא חומרי-גשמי בלבד ולא קיים בו מימד רוחני, הוא הוא הפרימיטיבי. שהרי הוכח שה"אני" האמיתי זהו האדם הרוחני הפנימי המפעיל ומחיה את הלבוש הארוג בשר ועצמות, ובהיעדרו אין הגוף אלא כאבן דומם.

עוד עובדות ותופעות שונות המובילות אל המסקנה ההכרחית כי המימד הרוחני שבעולם הוא מציאות קיימת, ברורה, ומורגשת היטב.

 

תורת ישראל מעצם היותה כתובה על ידי מחולל הבריאה, הכריזה מאז נתינתה לפני למעלה משלושת אלפי שנה על מציאות המימד הרוחני בעולם הגשמי, מבלי להתייחס לתהפוכות קהיליית אנשי המדע והיא אף הוסיפה והודיעה כי מצב המציאות הגשמית קשור למצב המימד הרוחני – הנקבע לפי איכות וכמות שמירת המצוות שבספר הוראות "יצרן" הבריאה, ומושפע ממנו, ככל שמצב המימד הרוחני שלנו גבוה ומרומם יותר, כך תהא המציאות הגשמית טובה וברוכה יותר. בתורה מופיעים פסוקים רבים על אודות המנגנון הטבעי המקשר בין מצב החומר לבין מצב הרוחניות הטמונה במצוות התורה, והנה, במקביל לנתונים אלה פירטה לנו התורה, שמלבד ההשפעה הרוחנית על איכות ושפע התנאים הגשמיים, המושגת באמצעות שמירת כל מצוות התורה, קיימת פעולה רוחנית מוגדרת, ההכרחית לקיום העולם כהכרח נשימת החמצן לקיום הגוף, והיא היא הפעילה והמרכזית והמשפיעה ביותר על ניצחון חיילי ישראל בקרב ושמירת חייהם וחיי העם. וזוהי מצוות לימוד התורה.

 

למי שמתקשה להבין או לעכל את הדברים, ניתן אולי לסכם ולהגדיר אותם כך: תורת הבורא מדברת בפירוש על השפעת המימד הרוחני שבתורה על הגשמי. במסגרת זו למדים אנו כי קיימת אפשרות של הזרמת "אנרגיה חיובית" מאת בורא היקום, אלינו, באמצעות עצם לימוד הדברים שכתב בתורתו. כוחה של השפעה רוחנית זו בא לידי ביטוי בהגנה על העם והצבא.

 

בן תורה העוסק בתורה בזמן שחברו בן גילו מתגייס לצבא, על אף העובדה שדווקא התורה מחנכת את האדם להיות זהיר ומתחשב יותר בזולת, הרי זה משום שיודע הוא אמת מציאותית אשר חברו לא זכה לדעתה. הוא יודע שהצלת והצלחת חברו המתגייס והעם כולו תלויים בחוסן הרוחני הנובע מלימוד תורת הבורא יתברך. משום כך הוא גם מוכן לספוג עלבונות והשמצות מהתקשורת ובעקבותיה מהחברה המכנה אותו כ"פרזיט" ו"משתמט" בלבו פנימה הוא בז למערכת התקשורתית – תשקורתית המזינה את העם במילים נבובות. הוא הרי יודע בוודאות גמורה סוד אמיתי וברור, אשר אין התקשורת מוכנה להניחנו ללמד את ההמון. הוא יודע את סוד גורם הנצחון של עם ישראל! לימוד התורה! וכשם שאדם חכם ומשכיל לא יזלזל בתפקידם החשוב של אנשי המטכ"ל הנמצאים בעורף בעת הקרב ומתכננים את המערכה, ובודאי שאיש לא יבוא בטענה כנגד קניינים מחיל אספקה הנשלחים בעת הקרב לחו"ל לספק נשק ודלק שאזלו ללוחמים בחזית, אלא אדרבה, כל אזרח וחייל ישמח על שיש מבינים ומומחים היודעים כיצד לבצע משימות אלה על הצד הטוב ביותר וגם יודה להם על כך, כך לא יזלזל היהודי המאמין בה' ובתורתו, בתפקידם החשוב של חיל האנרגיה החיובית והחוסן הרוחני של העם, הנקראים בשם המפורסם יותר: "בני ישיבות".

.

  ניתן לעובדות לדבר במקומנו

"ארגון 'הידברות' הוא מערך ההסברה הטוב ביותר שעונה לשאלות העולות על הפרק, ומשתמש בכלי הטכנולוגיה להחדיר את ערכי היהדות למקומות החילוניים והרחוקים ביותר, ולייצר אט- אט שינוי תפיסתי באמונה וכלפי  התורה והמצוות ' "אומר מנהלה הרוחני של 'הידברות', הרב ישעיה וינד, "אבל צריך לזכור שלהתמודד עם כלי תקשורת בסדר גודל של מאות מיליונים, שעושים זאת כבר עשרות בשנים, קשה ביותר, והתגובות הבודדות שלנו הם כקול קורא במדבר. עם זאת, כמובן, שאין אנו רשאים לפטור עצמנו מכך. כי חילול ה' הנגרם הוא גדול ועצום". 
הרב וינד מוסיף כי 'הידברות' מעצם טבעה קמה כמו שאר ארגוני הקירוב להרבות את הטוב ולקרב יהודים אליה. היא לא מתיימרת להתמודד עם אווירה ציבורית מול גופי תקשורת משומנים.

"אבל  עפ"י הוראת גדולי ישראל שליט"א, שאיתם אנו נועצים בכל צעד ושעל, אנו פועלים בנושא בלי הרבה רעש וצלצולים. העברנו בתקשורת תשובות לנושא, כמו פאנל מצולם בו מופיעים אנשי צבא בכירים שפותחים את כל נושא גיוס בני ישיבות. מסתבר שכולם סבורים שאדם חרדי שנכנס לצבא קשה עד בלתי אפשרי שיצא משם חרדי. עוד פאנלים בנושאים חינוכיים, כגון האלימות הפושה בבתי ספר חילונים, צורת החינוך בבתי ספר חרדים, ועוד. מצוידים בבברכתם והכוונתם של גדולי ישראל אנו מקווים שמעט מן האור ידחה הרבה מן החושך". 

  מ"ט שערי טומאה, נגאלים רגע לפני השער החמישים.

בימים אלו כשחג הגאולה עומד לפרוש את קדושתו עלינו, זה החג בו נצטווינו להרבות ולספר בו ביציאת מצרים, זה הזמן לשמוע עוד כמה סיפורי יציאת מצרים בני זמננו. על יהודים שהיו קרובים לשער ה"נ', ונצלו רגע לפני האבדון. יהודים שבזכות 'הידברות' גם הם יסבו השנה לשולחן הסדר, בני חורין.

רבני 'הידברות' משתפים אותנו בסיפורי גאולה ואמונה מפעימים ומרגשים של ספורי יציאת מצרים בני ימינו.

  מה צעקה בת ישראל על קברו של נאצי?

ספור יציאת מצרים של  א. מהוד השרון:

"נולדתי בבית שבו היהדות הייתה עניין שטחי למדי. טסתי לגרמניה כדי ללמוד רפואה ושם עמדתי להינשא לגרמני, נכד לחייל נאצי. היה קשה לי להשלים עם העובדה שבעלי לעתיד הוא צאצא של רוצחי בני עמי. יום אחד ישבתי עם סבתו שסיפרה לי שבעלה היה המזכיר של הימלר, ובכל זאת השתדל להציל יהודים. הוא פעם ידע על סלקציה שעומדת להיערך בכפר יהודי, והציל מאתיים משפחות.

על סמך עדות הסבתא על בעלה, החלטתי להתחתן עם אותו גרמני. באזכרה שנערכה לסביו הרגשתי רע. האוויר היה רווי סודות אפלים. איני יודעת מאין שאבתי כוח, עמדתי ליד קברו ואמרתי בקול רם: "אם זה נכון ואכן הצלת אפילו יהודי אחד, אז אתה חסיד אומות העולם, אבל אם זה לא נכון, אז אנחנו, העם היהודי, נמשיך לשרוד על אפך ועל חמתך! ואתה תמשיך להתגלגל שם במקום שאתה נמצא, ולא תמצא מנוחה לנשמתך…´".

הנישואין ביני לבין בן העם הגרמני לא צלחו. חזרתי לארץ עם בני התינוק, שבורה ורצוצה.

עברו חלפו השנים, וכאשר בני היה בן 11, הוא החל להקשיב לשיעורים של הרב יצחק פנגר  דרך 'הידברות'. "אמא, אני מאוד אוהב לשמוע את הרב הזה´. אמר בני. לא ידעתי מיהו 'הרב הזה' שבני כה מתחבר להרצאותיו, אך הבחנתי בשינוי מבורך שחל בילד.

בדיוק באותה תקופה נודע לי שהרב מעביר שיעור מידי יום חמישי בפתח תקווה. הגעתי עם בני ונהנינו מאוד מהשיעור. זו הפכה להיות שעת האיכות שלנו. הגענו מוקדם כדי לתפוס מקום, פתחנו ספרי מוסר, ביניהם ´חפץ חיים´, ולמדנו עד שההרצאה החלה. לאט- לאט התחלנו להיות קבועים במקום. זה הפך לבית השני שלנו. 

הצעד הבא היה התקרבותנו ליהדות.

באותה תקופה עבדתי במשרד המסחר והתעשייה, בתור מנהלת אדמיניסטרטיבית לקשרי מסחר עם גרמניה. באותה תקופה למדתי על מצוות סוכה, עד כמה המצווה של השמחה בחג חשובה. בדיוק בערב חג הסוכות קיבלתי מכתב פיטורין מהעבודה והייתי בדילמה: איך אני אמורה להיות אך שמח כשמכתב הפיטורין בידיי? כשאיני יודעת מה הולך להיות איתי מחר?!

התגברתי על עצמי ושמרתי בסוד את הפיטורין.

לאחר תקופה לא קלה התחלתי לעבוד בחברת 'הייטק' ולהצליח מאד.

רבני 'הידברות' היקרים, כתבתי לכם את כל מכתבי זה כדי לשתף אתכם שלפני מספר ימים ביקשו ממני לעבוד בשבת וסירבתי.

אני, שהייתי נשואה לנכדו של נאצי, שלא ידעתי דבר מיהדות, בזכות 'הידברות' אקבל בקרוב מכתב פיטורין, ואשא אותה בגאווה גדולה.

אני ובני כבר שומרים תורה ומצוות, ונתמודד בגאון מול ניסיונות חיינו.

תבורכו מן השמיים,

א.ה, הוד השרון.

 

 

 

משימה גדולה לקחנו על עצמנו לשוחח עם הגאון הגדול ר' שמאי קהת גרוס שליט"א דיין ומו"ץ זה עשרות בשנים בכמה בתי הוראה בירושלים, מכל גווני הקשת. רבים משחרים לפתחו ומבקשים את עצתו בשאלות סבוכות. מסירותו לשואליו ידועה, הוא מסוגל להתקשר לשואל כעבור כמה ימים לדעת את התפתחות העניינים והאם הכול הסתדר על הצד היותר טוב. לשוחח איתו בימים אלו כרוך בפינוי זמן מסדר יומו העמוס. אך הדיין, כציר נאמן למען ארגון 'הידברות' בו הוא משמש כ'חבר ועד הרבנים', מפנה מזמנו  לשיחה קצרה בענייני דיומא.  

1. כחבר ועד הרבנים האם יש כללים מסוימים מי יכול לגשת ולקרב רחוקים, או כל הרוצה יכול לעשות זאת? 

הגאון הגדול ר' שמאי קהת גרוס שליט"א המשמש כחבר ב'וועד הרבנים' יחד עם הגאונים החשובים ר' יצחק זילברשטיין, ר' שמואל אליעזר שטרן, ור' ברוך שרגא שליט"א, משיב: "לגופה של שאלתך, פשוט שצריך הכשרה טובה. לדוגמא אני בעצמי איני יכול לקרב כאלה שהם רחוקים ממש. אני אמנם מוסר שיעור קבוע לבעלי תשובה בישיבת 'תורה ואמונה', אבל רק לאלו שהתחילו כבר להתקרב ונמצאים בישיבה, אבל להרצות ולענות לשאלות הרחוקים ממש צריך כישורים מיוחדים והתאמה. עם זאת יש הרבה אנשים בני הציבור החרדי שלומדים בספר קבוע פעם בשבוע עם אדם חילוני, שלזה אין צריך כ"כ הכשרה.

2. האם יש הנחיות מיוחדות לעוסקים במלאכת הקודש? 

קודם כל צריך את הכישורים הנדרשים, כל אחד בתפקיד אותו הוא ממלא. יש כאלה שמתאימים לשיחות טלפון, יש שמתאימים לתשובות בכתב. וכמובן צריך ידע תורני מקיף כדי לענות לשאלות, ובעיקר יראת שמים הקודמת לחכמה.

.3 יש כיום עשרות ארגוני קרוב, האם יש משהו מיוחד ושונה בארגון 'הידברות'?

אין ספק שזו פעילות מסוג חדש ושונה לגמרי, להיכנס לביתו של יהודי שנמצא אי שם בקצה הארץ או אפילו בקצה העולם זה דבר גדול מאד שמעולם לא היה קיים. אני באופן אישי שמעתי מיהודים שרק ארגון 'הידברות' הצליח לקרבם. יתר על כן שמעתי מיהודי שתמיד אמר 'אותי אף אחד לא יצליח להחזיר בתשובה', והנה בסופו של דבר ארגון 'הידברות' זכה לקרבו תחת כנפי השכינה, וכיום הינו שומר תורה ומצוות.

גם פרויקט השו"ת הינו דבר חדש שלא היה עד כה, והוא נותן אפשרות לכל יהודי מכל מקום בארץ ובעולם לשאול ככל העולה על רוחו. עצם הדבר שיהודי יודע שיכול לשאול כל מה שעולה על דעתו כבר עושה לו הרגשה טובה. ואמנם מגיעות אלינו שאלות מכל העולם ממש. בנוסף יש את מחלקת טהרת המשפחה העושה גדולות ונצורות. ועוד מחלקות רבות שכל אחד בנפרד הוא דבר גדול מאד.

4. מה תוכלו לספר על הקשר בין 'הידברות' לבין גדולי ישראל?

מעת לעת אנו מבקרים אצל גדולי ישראל שליט"א, כמו הגר"ש וואזנר, הגר"ח קנייבסקי,האדמו"ר מבעלזא, הגראי"ל שטיינמן, הגר"נ קרליץ. הגר"ש וואזנר אמר לנו כשהיינו אצלו בהאי לישנא 'אני מקנא בכם'. בחייו של הגרי"ש אליישיב זצ"ל היינו פונים אליו רבות אם אליו בשאלות הקשות ובהכוונה כללית. מעבר לביקורים אישיים שלנו אצלם, יש לנו איש קשר מיוחד, הרב משה פריד נ"י, שהוא בן בית אצל גדולי ישראל ומעביר להם באופן קבוע השאלות הקשות יותר. 

5 . מהיכרות אישית, מה אתם יכולים להגיד על ראשי ומנהלי ארגון 'הידברות'?

כולם אנשים חכמים ונבונים, הפועלים כל אחד בתחומו במלוא המסירות, בלהב קודש ומתוך ידיעה אמיתית שזהו רצון ה'. אני לפעמים יוצא מגדרי מהתפעלות מהמסירות הגדולה שלהם.

  .6 נשמח לשמוע  סיפורים ודוגמאות מהשטח, שעשויים לפרוש בפנינו את הפעילות הנעשית מאחורי הקלעים ב'הידברות'.

שאלות רבות מגיעות מאנשים שעובדים לפרנסתם וכבר נכנסו להתחייבויות כספיות. כגון יהודי שהתחייב לספק סחורה עד תאריך מסוים כשהוא לוקח בחשבון את ימי העבודה בשבת, רח"ל, כעת, כשרוצה להתחיל לשמור שבת, הוא עלול להגיע להפסדי ענק וזה דבר שעוצר אותו, כמובן שכל שאלה צריכה עיון לגופו של עניין. 

בשמירת שבת רואים אנו מסירות נפש גדולה מאד, יהודים שעבדו עשרות שנים בתנאים טובים ביותר אבל מידי פעם הם היו צריכים להיות בעבודה בשבת, כשרוצים להתקרב הניסיון קשה מאד עבורם. הצוות בארגון משתדל מאד לחזקם ולאמץ את רוחם עד שהם עושים את הצעד הקשה ומתפטרים ממקום העבודה.

לסיום אומר לנו הגרש"ק גרוס: "ברור לכולנו שאם ילד אובד לאביו, הוא לא ינוח ולא ישקוט עד שימצאנו וישיבנו הביתה, הוא גם יבטיח פרס כספי גדול למי שימצא את בנו וישיבו אליו. אבינו שבשמים יושב ומקונן על כל בן שנאבד ממנו, כל אחד הוא בן יחיד בשבילו. מי שיש לו הזכות להשיב אפילו רק בן אחד לאביו שבשמים, אי אפשר כלל לשער את השכר הגשמי והרוחני שישפיעו עליו משמים. בין מי שמקרב בפועל ובין מי שתומך כספית בארגון. 

ה'אור החיים' כותב בפרשת 'ויקרא': "אדם כי יקריב מכם קרבן", שהקרבן האמיתי של האדם הוא לקרב עוד יהודי ועוד יהודי, רק בלית ברירה, כשאדם אינו יכול, לקרב בדיעבד הוא יכול להביא קרבן מן הבהמה, כדאי לעיין בלשונו הק' דברים נפלאים ביותר. אפשר לומר בוודאות שמצווה גדולה שכל מי שיכול יעזור לארגון שפועל דברים נשגבים כאלה.

 

 

שיוויון בנטל?      

שלוש תשובות שתוכל לענות לכל דורש

א. בכל מדינות העולם מקובל שאנשי הדת והרוח של האומה פטורים משירות צבאי, מתוך הבנה שהאינטרס הלאומי מחייב להניח לעוסקים בתחום הרוחני של הלאום להתפתח בתחומם, ולא לפגוע ברמת התפתחותם באמצעות הפעילות הצבאית שמטבעה איננה כל-כך עדינה. אין שום סיבה שדוקא אצל העם אשר הנחיל לאנושות את ספר הספרים, ואתו את ערכי הרוח האוניברסליים, יהיה המצב שונה. ואדרבה, מורכבות ועומק התורה האלוקית אשר כל הדתות רק ניסו לחקותה, מחייבות ריכוז ורצף כידוע לכל מי שעוסק בה כראוי..

 

.

 

 

הפסקות באמצעות שירות צבאי ימחקו כל אפשרות של צמיחת גדולי תורה בסדר גודל הראוי להנהיג על פי דעת תורה ופסיקה הלכתית.

 

ב. בהתאם לכללי היסוד של הדמוקרטיה, אין לכפות על אדם לשהות במקום אשר אווירתו נוגדת את אמונתו. לצערנו, המצב הרוחני העגום השורר בקרב מחנות הצבא, רחוקים מלהיות מותאמים לאורחותיו, השקפתו ואמונתו של שומר המצוות..

 

ג. שלטונות הצבא, והדרג המדיני הבכיר, מתנגדים לגיוס תלמידי הישיבות. ובהם, איש איש וסיבותיו: יש המתנגדים מחשש שמא צה"ל יהפוך למחנה ענק השוקק פעילות של חזרה בתשובה. שהרי אם כיום כאשר מרצה תורני אחד נכנס לצה"ל ומצליח לפקוח את עיניהם של בחורים – חיילים רבים והם חוזרים או בדרך לחזרה בתשובה, מה יהיה אם עשרות אלפים כאלה יכנסו וישהו במחנות עשרים וארבע שעות ביממה במשך שלש שנים? ויש המתנגדים מחמת העלות הגבוהה הכרוכה בתפעול מערכת כשרות מהודרת ושאר תנאים רוחניים כמקום תפילה ושעות תפילה וכו',

 

הסיבה האמיתית והנכונה היא כאמור, על פי הדרכת תורת ישראל: כשם שכל צבא איננו יכול להיות מושלם ללא החילות השונים הכוללים חיל רגלים, חיל האויר, חיל הים, חיל תותחנים, חיל מודיעין, אנשי מטכ"ל וכו' וכו', כך אין צבא ישראל יכול להיות מושלם ללא חיל האנרגיה הרוחנית, החיל המעניק את החוסן והעוצמה למכלול חילות הצבא, הלא הוא: חיל בני הישיבות!