זאבים בשם החוק

הספור הזה התחיל לפני עשור לפחות. 'לאה פראנק', ישראלית שירדה לאירופה בקשה ממני לכתוב את ספור חייה. אז, צעירה לימים ולחלומות, חשבתי שתוך חצי שנה יש לנו ספר. בפועל, כאמור, עברו שש שנים.
הקשבתי לספור. הוא היה מסמר שער ומרטיט לב. איזה יופי! הלבנת הון, סמים, כלא לשלושים שנה, כל הרכיבים לספר מתח עוצר נשימה!
אבל לא בגלל זה רציתי לכתוב אותו. יש ספורים רבים רבי עלילה, שגיבוריהם מפליאים לעשות. שאלתי את לאה: מה את רוצה להעביר לעולם?
והאמירות היו כל כך חזקות, שהן שכנעו אותי לטול את הדיו והמקלדת, ולצאת לדרך הזאת, בה יצעדו זאבים לצידנו, אבל לא רק הם.
קבלו הנה סוד קטן ומשפחתי. זה התחיל כשנפגשנו לראשונה בשמחת אירוסין של אח בעלי עם הבת של 'לאה'. אז הנה, ככה בעצם הספור מתחיל. סימנתי אותה כבר בשמחה ההיא, את האשה שלחשו שהיא שישבה בכלא, מענין למה…. היה לה אור כזה בפנים, שסיקרן אותי לגשת.
בסוף רק אחרי כמה שנים, זה קורה.
גבורת הספור הזה הגיעה מאירופה חמושה בניירת. היא הוציאה יומנים צהובים מיושן, כתובים צפוף צפוף. מילים שכתב בעלה בכלא. ושהיא עצמה.
כשקראתי בהם, נדלקה בי האש. תראו מה מטריד יהודי בכלא, תראו ממה הכלא שלו עשוי. התפילין שאינם, הסדור שנלקח, נרות השבת שיאירו. תראו איך הכל אפשר לכלוא, חוץ מהנפש. העוצמה הזאת משכה אותי כמו מגנט. וזה גרם לנו לצאת יחד למסע מופלא וארוך.

יחד עשינו את הדרך אחורה, בפחד ובאמונה, באין אונים ובתקווה, בצעקה ובשיר.
הייתי שם, מקשיבה מן הצד לסיפור שמתנה להקשיב לו.
נפעמת מעוצמות הרוח שעלתה למעלה, זועמת על זאבי החוק שעטו עלינו כל הדרך, חרדה מעומק התהום הפרושה, נרגשת מחוזק החבלים שנשלחו ונרגעת מרוח ההומור שהפיחה חיוך מקווה גם ברגעים הדוויים ביותר.
בתחילה הוזמנתי לבית משפחת פראנק אשר בוינה, כפי שאתם מוזמנים לשם כעת.
הקשבתי למנגינת החיים היפה, ונשמתי את הריח הבשום השמור לבתים של חסד. במטבח תהיתי על הקדירות הענקיות בהן מבשלת לאה פראנק, ובמדרגות ירדתי ועליתי איתה עשרים פעם לפחות לקומה השנייה, מטה ומעלה. שם, בקומה הגבוהה שבבית הזה, גיליתי קומה השייכת לאנשים אחרים, בתוך בית פרטי.
זו היתה התחנה הראשונה והמוצלת.
אחר כך נעצרה נשימתי כשנעצרו החיים ב'פרשיית אלי סיימונס', שנחתה על הבית הקסום הזה בפתע. במתח ובהשתאות עקבתי אחר הסתעפויותיה ותולדותיה של אותה פרשייה מסתורית.
על אלו ועל התחנות הנוספות אליהן התפתלה הדרך – תקראו בספר שלא קראתם רבים כמותו.
כי יש בו, בסיפורה המפעים של משפחת פראנק, אנושיות צרופה, לבבות רחבים כעולם ומלואו, מנגינות של אהבה ועוצמות רוח של פלדה – ואלו הם רק חלק מהכוחות אליהם תתוודעו בספורה המעצים של משפחת פראנק.
תחלקו עמנו ספסל באולם בית המשפט במנהטן, ותהיו גאים מאד, אך גם תרקעו ברגליכם מול העוולות, תצעקו בקול במקומות הרלוונטיים, וגם מובטח לכם שתמחו קוקטייל של דמעות. יהיו שם כמה בודדות מהסוג של חוסר האונים, והרבה מן הסוג של התקווה והייחול.
ורגע לפני שנצא לדרך הזאת ממנה תשובו אחרים, זה המקום להכריז ולכתוב:
הדמויות אמיתיות וקורותיהן אותנטיים, אך על מנת למנוע את זיהוייה של המשפחה שאולי אחרי קריאת סיפורה תחפצו להכירה, נאלצתי לברוא תפאורה חדשה סביב סביב לה.
אי לכך החלק הראשון של סיפורנו מבוסס אמנם על הספור האמיתי, אך התפאורה, מלבד האירועים הקשורים ל'פרשיית אלי סיימונס', עברה שינויים מתבקשים.
אך כשתשנו עמנו כיוון וננחת בניו יורק סיטי, כשהקרייזלר של הרשי פיירברגר תיקח אותנו בשגגה גמורה למלכודת הטמונה בגורד השחקים במנהטן, דעו לכם כי מכאן ואילך הפקדנו בידיכם קטעי חיים אותנטיים לגמרי.
כל אשר ארע בשבי האמריקני אליו נפלה משפחה אצילה זו, כתוב כלשונו, מצוטט מיומני חיים צהובים, בלויים מתנאי המקום והזמן.
יחד נעשה את הדרך הזאת, לא קלה היא תהיה וזאבים יצעדו לצידנו, עד אשר נשוב עם האנשים היקרים האלה לוינה.
ולא רק משפחת פראנק שתשוב אל וינה לא תהיה אותה המשפחה שעזבה אותה –
אלא אף אתם, הקוראים, לא תהיו אותם אלו שפתחו לפני מספר שעות את 'זאבים בשם החוק'.

Asset 1
קהל היעד: מבוגרים ונוער

להזמנות בסיטונאות צרו איתנו קשר!

Scroll Up