אִם הִיא נָנִיחַ –
מְצַיֶּרֶת צִיּוּר
שֶׁל בַּיִת וְעֵץ וּפֶרַח וְצָב
וּבְלִי כַּוָּנָה הִיא יוֹצֵאת מֵהַקַּו,
מִיָּד הִיא זוֹרֶקֶת אֶת הַצִּיּוּר
וְאוֹמֶרֶת: "אֵיזֶה כִּעוּר!"
(שתי תרנגולות)

אמרה אמא:
"לא חבל? חמודות לך הצמות
ולפניך מתאימות
צמות זה מסודר
וחמוד ונהדר.
למה לך שער קצר?"
(ילדה בשער קצר)

היכן הכרטיסיה? היכן הכרטיסיה?
איך בלעדיה קנגרולה תיסע?
אמר הנהג:
"מי שאין לו כרטיסיה
אינו מצטרף לנסיעה".
התביישה קנגרולה וירדה מהאוטובוס.
(נהדר להיות מסודר)
אחרי דקה חזרה חסי החסידה עם מקור.
"הנה לך מקור, דובון.
אמנם דובי עם מקור זה ממש מבדח
אבל העיקר שתהיה שמח."
(דובי דבש ממש)

אחת ממעלותיה של האלגוריה היא הענקת מסרים בצורה עקיפה.
זוהי גם מטרתה של הספרותרפיה. "עוד ספור אחד ודי" הינו ספר ספרותרפי: הקורא הצעיר קורא כביכול על קנגרולה המפוזרת, הודי התרנגולת המגונדרת, אסתי פסטי המסופרת, ודובי דבש שלבש לו צורה אחרת- ודרך עולמן של החיות הוא מזהה את עצמו, שאיפותיו, נטיותיו וקשייו. הדרך והתהליך שעושות החיות בין דפי הספר, סוללים לקורא הצעיר את דרכו שלו.
הספר מחולק לכמה ספורים כאשר אורך כל יריעה מותאם לשעה המענגת בצוותא עם אמא וספר, ברגעים של טרם השינה- אחד מהזיכרונות היפים והערבים שלוקחים ילדינו כצידה מתוקה לחיים.

שתהיה לכם שעה שכולה חוויה, ועוד ספור אחד ודי.
פ.פקשר