"מַדּוּעַ צִיפִּי אֵינָהּ עָפָה?"
הִתְפַּלְּאָה הַצִּפּוֹר דּוֹדָה יָפָה.
"הַאִם הִיא חוֹלָה אוֹ נִשְׁבְּרָה לָהּ כָּנָף,
שֶׁהִיא רַק יוֹשֶׁבֶת עַל הֶעָנָף?"
"הִיא בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה, אַךְ
"הִיא פּוֹחֶדֶת שֶׁתִּצְנַח,"
הֵשִׁיב אַבָּא שֶׁל צִיפִּי וְנֶאֱנַח.
"צִיפִּי, אַתְּ מְסֻגֶּלֶת,
אַתְּ כְּבָר צִפּוֹר מְגֻדֶּלֶת.
אֵין זֶה נָאֶה לְבַת גִּילֵךְ
רַק עַל הָאָרֶץ לְהַלֵּךְ!"
צִיפִּי הִתְבַּיְּשָׁה,
הִרְכִּינָה רֹאשָׁהּ
אַךְ לָעוּף חָשְׁשָׁה.
"צִיפִּי אֵינֶנָּה צִפּוֹר בֶּאֱמֶת,"
הִשְׁתַּכְנְעוּ הַצִּפּוֹרִים בְּהֶחְלֵט.
"הִיא חוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא לֹא יְכוֹלָה,"
אָמְרָה אִמָּא צִפּוֹרָה בַּאֲנָחָה גְּדוֹלָה.
וְכָל הַצִּפּוֹרִים שֶׁגָּרוּ בַּשְּׁכוּנָה
אָמְרוּ עָלֶיהָ: "צִפּוֹר מְשֻׁנָּה,"
"פַּחְדָנִית וְתִינֹקֶת קְטַנָּה,"
וְעוֹד כַּמָּה מִלִּים מַעֲלִיבוֹת
שֶׁלְּצִיפִּי בַּלֵּב מַכְאִיבוֹת:
"אוּלַי הִיא בָּקְעָה מִבֵּיצַת תַּרְנְגוֹל,
אוּלַי שֶׁל אֲוָז אוֹ שֶׁל יָעֵן אָפֹר,
מַה שֶּׁבָּטוּחַ – לֹא שֶׁל צִפּוֹר!
כִּי צִפּוֹר אֲמִתִּית
הִיא צִפּוֹר מְעוֹפֶפֶת,
וְאִם הִיא לֹא –
הִיא צִפּוֹר מְזֻיֶּפֶת!"
כָּךְ חָשְׁבוּ הַצִּפּוֹרִים,
וְצִיפִּי נוֹתְרָה לְלֹא חֲבֵרִים.
וְגַם בְּחֶבְרַת הַמְבֻגָּרִים
טָעֲנוּ שֶׁלֹּא קָרָה מִקְרֶה כָּזֶה
בְּעַם הַצִּפּוֹרִים.