Notice: Function _load_textdomain_just_in_time was called incorrectly. Translation loading for the restrict-user-access domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/supres0p/domains/paksher.co.il/public_html/wp-includes/functions.php on line 6121

Notice: הפונקציה _load_textdomain_just_in_time נקרא בצורה לא תקינה. Translation loading for the acf domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. למידע נוסף כנסו לניפוי תקלות בוורדפרס. (הודעה זו נוספה בגרסה 6.7.0.) in /home/supres0p/domains/paksher.co.il/public_html/wp-includes/functions.php on line 6121
הבובלונים | פנינה פקשר

הבובלונים

Asset 1
קהל היעד: ילדים וילדות

הבובלונים

פרק לדוגמא:

הדודה זלדה מקשיבה לה ברצינות ואחר כך לוחשת לה באוזן: "אל דאגה. יש פתרון מעולה לבעיה שלך."

והיא לוחשת לה את סוד המילים המופלאות.

"בכל פעם שמישהו אומר לך מילה מעליבה, תאמרי בלב, בקול רם, את ההפך. אם יגידו לך: את קטנה, לחשי לעצמך: גדולה, גדולה. יגידו: טיפשה, צעקי: חכמה, חכמה. גם במילים שלך יש את הקסם לשנות אותך למה שתגידי!"

והיא מוסיפה עוד ואמרה: "ואם את מרגישה שהעלבון כה גדול, עד שהוא מסתיר לגמרי את המילים הטובות, אז יש פתרון נוסף. מי אמר שאת צריכה להישאר שם, לעמוד ליד העלבון? פשוט קומי ועופי לך!"

בלוניתוש התרגשה מאד. מה, גם המילים שלה יכולות לשנות אותה לטובה? היא לא ידעה זאת.

היא נפרדה בזריזות מהאישה החכמה, שהרי עליה לבדוק תכף ומיד אם סוד המילים המופלאות עובד.

בדרך חזור פגשה בלוניתוש בכבשה בעלת תלתלים לבנים ורכים. "איזה צמר רך יש לך", אמרה בלוניתוש ולטפה את התלתלים בעדינות. אבל הכבשה התרגזה ואמרה: "אני מה…מבקשת שלא תגעי בי, את דוקרת כמו קוץ". בתחילה בלוניתוש כמעט קבלה צורה של קוץ, אלא שאז היא נזכרה תכף ומיד בסוד המילים הטובות.
"מה פתאום דוקרת כמו קוץ? אני נעימה כמו פרווה". היא לחשה לעצמה בקול, ותכף ומיד כוסתה בפרווה רכה ונעימה!

בלוניתוש המשיכה לצעוד לכיוון הבית שלה. נעשה מאוחר, והיא נעשתה עייפה. לפתע היא פגשה בג'ירפה.

"למה את נראית עייפה כמו פרח שנבל?" שאלה הג'ירפה. בלוניתוש כמעט קיבלה צורה של פרח נבול, אלא שאז היא נזכרה בסוד המילים הטובות.

"מה פתאום? אני פורחת כשושנה"! היא אמרה לעצמה בלב, בקול רם. ותכף ומיד היא התחילה לפרוח כמו שושנה אמיתית!

ממש לפני שהגיעה בלינותוש לביתה, היא פגשה בשועל שחד חידות חכמות לכמה שועלים קטנים.

"בבקשה, חידה גם בשבילי", היא ביקשה מהשועל.

"את לא תצליחי לפתור אותה, את הרי לא חכמה כמונו". צחק השועל והשועלים הקטנים הצטרפו לצחוקו.

איי, בלוניתוש הרגישה איך הלב שלה כואב.

זה היה מעליב במיוחד, כי זה קרה ליד כולם. וכולם צחקו, והעלבון היה כה גדול, שהוא הסתיר ממנה לגמרי את המילים הטובות.
אבל אז היא נזכרה בעצה השנייה של האישה החכמה. זה בדיוק הזמן להרים את הרגלים ולעוף מפה! כי לא צריך להישאר לעמוד ליד העלבון.

ומיד היא עפה לה משם, למעלה- למעלה, משאירה הרחק- הרחק את מי שמעליב ופוגע.

ושם, על צמרת העץ, שוב היא נזכרה בסוד המילים הטובות.

ומה, מה אמרה בלוניתוש לעצמה?

זו כבר חידה בשבילכם….

למה דוקא בלונים?

"מהו בלון?" שואלת חוי הגר, אמנית ומפעילת תוכניות בבלונים, שיצרה את כל הבלונים שתפגשו ב'בובלונים', " פוווווווו ארוך ממלא אויר – ומתנפחת לה יצירת פאר שכל ילד מתלהב ממנה, וגם מבוגר…
אבל, דקירת סיכה, ובוווום! היצירה מתפוגגת.
"כשיצרתי את 'הבובלונים', הופתעתי לגלות שהבלונים והסיפורים מדברים באותה שפה.
מילים טובות, חיוך ומחמאה – מסוגלים למלא אותנו ולהפריח אותנו לגבהים.
ביקורת, נזיפה קשה ועלבון, עלולים לפגוע עמוקות, ולהשאיר אותנו חסרי אויר ומרוקנים.
היגדים ומסרים אלו הם המוטיב המרכזי ביצירת 'הבובלונים'."
חוי מסיימת ליצור פרח אחרון באגרטל מרהיב שכולו מבלונים, ומציינת:
"בעבודתי כמפעילת תכניות בבלונים אני רואה את החיבור הטבעי בין בלון, סיפור וילד
היה ברור לי שאם אמא תצטרף למקלעת החינוכית, הססגונית והמרתקת הזאת
יהיה כאן ספר שהוא בשורה".

איך זה בעצם קרה שארבע יוצרות התחברו ליצירת אומנות שכזו?

אנחנו נמצאות יחד בקבוצה של "נט וורקינג" מטעם תמ"ך. זו קבוצה שמכנסת נשות עסקים מנישות שונות למפגש עסקי בונה, לתמיכה ולהחלפת מידע.
בדרך כלל ישנו בר מוצרים, בו בעלות העסק מציגות שירותים, יצירות, חידושים ועוד.
שבוע אחד הביאה חוי הבלונאית יצירות שלה, ואני עמדתי נפעמת. הרגשתי שהבלונים האלה יכולים לספר לנו ספור. זה היה הרגע בו נולד הספר.
היה ברור שאם יושבת בתוכנו צלמת מקצועית, היא המצלמת- וככה מירלה כהן, הצלמת הנודעת, הצטרפה למסע.
ואם בתוכנו גרפיקאית אלופה, היא על הגרפיקה. וככה התווספה מירי דויטש מסטודיו דגש.
ככה, במפגש אחד, נרקם הספר בליבי….

מה קדם למה? הסיפור או הבלון?

ישבתי לכתוב את הספורים, אך לפני כן שאלתי את חוי הבלונאית, מה יהיה יפה לייצר מבלונים.
החלטנו ללכת על הליין הכי רווח. מעצבות בלונים מתבקשות בעיקר להכין ליין מוצרי תינוקות, מוצרי יומולדת, וכמובן, חתן וכלה.
ברגע שידעתי אלו אלמנטים אמורים להיות בספור, סביבם רקמתי את העלילות…

וקצת על הספר: למה דווקא בלונים?

כי אין מי שלא אוהב אותם. מבוגרים וילדים כאחד. אמהות מספרות שהן מתענגות מהספר לא פחות מילדיהן. .. בלון מסמל בעיניי שמחה, מעוף, פריחה, עולם של דמיונות נטול דאגות שהשמים בשבילו הם לא הגבול.
הספר מיועד לילדים, זה ברור! איזה מטרות חינוכיות מגולמות בו?
בספר 3 ספורים, שהמסר המשותף להם, תנו לילדים לחוות בעצמם. אפשרו להם לטעות, וללמוד מהטעויות של עצמם. זהו מסר שמפתח אחריות ומצמיח כנפיים.

מה מתרחש בספר? מה הוא כולל בתוכו? (סיפורים, סיפור אחד ארוך בהמשכים וכו')

הספר, בעל שמונים עמודי צבע מרהיבים, כולל 3 ספורים שבכולם אנו מלווים את אותה דמות גבורה.
בניתי אותו בצורה קצת שונה מהמקובל. כל סיפור בו, מתאים לשכבת גיל אחרת, וכך כל המשפחה מוצאת בו ענין.
הספור הראשון מיועד לגילאי 3-5
השני- 5-7
והשלישי 7-9
הספורים והבלונים יחד, מרתקים את האמהות לא פחות מהילדים…

הסודות שבתוך הבלונים

רוצים לשמוע איך מנפחים ספורים מבלונים?
אחרי שהסופרת פנינה פקשר חיברה לנו ספורים, חוי הגר הבלונאית יצרה אותנו במשך לילה שלם וארוך, כי אם רוצים שבלונים יישארו טריים ומבריקים, צריך לצלם אותם כמה שיותר קרוב ליצירה.
וכך, במשך הלילה נוסדה עיר גדולה שמורכבת מבלונים. בבוקר מירלה הצלמת גילתה עם שלם מבלונים, אותו היא צילמה באומנות על רקע של מסך לבן. למה דווקא מסך לבן?
כי אם רוצים לשתול את הדמויות בתוך רקעים כמו בית או גינה, את הצבע הלבן ניתן להוריד בקלות, ובמקומו לעצב, כל רקע שרוצים.
צילמו אותנו במשך שעות ארוכות, כי בלונים,לא קל לצלם. יש לנו ברק שצריך לדעת להסתדר איתו. וגם הביאו לכבודנו את מירי מ'סטודיו דגש' שהיא עזרה לביים אותנו, כדי שלא נראה סתם בלונים, אלא נראה אנושיים ומביעים.
אחרי הצילום היינו מותשים לגמרי. חלקנו לא עמדנו בלחץ, והתפוצצנו. חלק מאיתנו התפרקו לגמרי. (כשצריך להושיב את בלינותוש, מקפלים לה את הרגלים, ובסוף הן מתפרקות) מי שנשאר שלם ובריא, חולק בין ילדי השכנים. בשלב זה עברו התמונות שלנו למירי, שהיתה האדריכלית ומעצבת הפנים, ועיצבה לנו סביבה ובית.

מה נשאר? להוסיף לנו כריכה, לשלוח אותנו לדפוס, והנה הגיע הרגע שכולנו חיכינו לו מאוד: להיפגש עם ילדים אמיתיים, ולספר להם סיפורים מתוך הלב של בלונים!

מבלון אחד נפחנו שניים לצפייה בפרומו מתוכנית הצפייה האטרקטיבית, מאה אחוז בלון-