שני צעדים אחרייך

זה היום השלישי שהיא יושבת בעמדת התצפית הזאת, מוגנת בחסות עץ אזדרכת נותן צל. אף פרצוף מאוסף הפרצופים במצלמה של תילי עוד לא הראה את עצמו במשך הימים שהיא כאן. הכול מתוכנן לך, לגמרי, נועה? שואלת נועה השקולה את נועה ההרפתקנית. מה בדיוק תעשי כשהמבוקשת תתגלה?

צאו מהבייסמנט

לצאת מהמוכר, מהקל משבי עצמנו ממה יגידו לצאת מהקומה המצומצמת והחשוכה שהיא רק סניף של מישהו אחר

כשהמוביילים שותקים

תפגשו אותה בקרנות רחובות תל אביביים, ב'מתפרה של אווה', החצובה מתחת לסלון יוקרה שהפך למוקד ריגול, ובמקומות מסתוריים נוספים. אם אתם גבוהים ממש, תוכלו להתרשם מקרוב מפרח רב עונתי הרוקד על כובעה, או בנוצה. מזהים סכנה? הצטרפו למרדף עוצר הנשימה, אך שמרו מרחק בו זמנית.

ריח הגרניום במרפסת

"מה לעשות? אני נהיית חלשה מהצעקות שלו," רותי מדברת בקול חלש ומתנצל, "אין לי כוח אליהם כבר." "לצעקות וגם לשכנים." רותי מסיטה מבט, דבר נדיר. "כן, הן לא אוהבות אותי, השכנות. כאילו מחייכות אליי ושואלות מה שלומך, אבל ממשיכות במדרגות בלי לשמוע את התשובה בכלל. הן בודקות לי את הילדים, אני יודעת את זה." אהליבה מתבוננת בה בשתיקה אוהדת. היא לא תגיד עכשיו לרותי: מה פתאום, רותי היקרה! את אמא נהדרת! זה סתם נדמה לך, אני בטוחה שהשכנות מעריכות אותך כמו שאת. הן לא בודקות לך את הילדים, כי הן יודעות שאת מטפלת בהם הכי מקסים שאת יכולה.

אם יפול עץ בדרום

למה לברוח כל כך רחוק וכל כך גבוה? הניסיון המקצועי שלה מלמד, שמי שבורח, יש לו סוד. אילו סודות מסתתרים בתוך המבנה ההולך וקרב לעברה? איזה סוג בנות הוברחו אליו? (השדכנית גילבטר, זווית מבט מ'גג העולם')

אבדה לנו כבשה

בלילה אצלם, בשעה שבפרגוואי כבר אומרים התרנגולים שירה, מקבל ראובן פלאם את הטלפון המיוחל: יש קונים רציניים לדירה. היא תוכל להימכר מחר, במחיר שביקשתם עליה. ראובן אומר בקול פרום חוטי חלום: אני לא מאמין. יופי. ברוך ה'. ולמרות שבצפת כבר קמו לתיקון חצות, הוא מתקשר למיכל.